חודש אדר מביא בכנפיו את משבי השמחה, כמאמר חז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה". אבל איך שמחים בתוך מגבלות ואי-ודאות? ואולי צריך לברר תחילה מהי בעצם שמחה.

לא כל מה שבני-אדם מכנים 'שמחה' הוא באמת שמחה. קלות ראש ו'לקיחת החיים בקלות' אינן שמחה. גם לא השתטוּת, מתיחות, מעשי קונדס על חשבון הזולת או סתם התפרקות. אולי כל אלה מעלים חיוך לרגע, אבל אינם ממלאים את הלב שמחה אמיתית.

מהי שמחה אמיתית

החסידות מבחינה בין שמחה ובין התהוללות. שמחה היא רגש נעלה, טהור, קדוש, מרומם, ואילו התהוללות היא פריקת עול ומתן דרור ליצרים. לא תמיד קל להבדיל ביניהן, ואז במקום שמחה חיובית עלולים לגלוש להתהוללות ריקנית.

תחשבו על התחושה שממלאת אותנו בלידת ילד או נכד; בהכנסת בן או בת לחופה; בחנוכת בית חדש; בזכייה במשרה נחשקת. זו תחושה של אושר פנימי, של התרחבות הנפש.

לעומת זה, התהוללות אין מאחוריה שום תוכן ממשי. אפשר להתהולל לילה שלם, בלי שמחה של ממש. זה בעצם סוג של בריחה. אנשים חשים ריקנות, ומנסים לחפות עליה בלגימת אלכוהול ובהשתוללות נטולת רסן. פעמים ה'שמחה' הזאת נגמרת בתא המעצר.

שמחה היא תכונה חמקמקה למדיי. אדם עשוי להיות עשיר, שיש בידו לקנות את כל העולה על רוחו, ואין בליבו שמחה. לעומתו, יש חסרי כול המלאים תמיד שמחה ועליזות. איך משיגים את המתנה הנפלאה הזאת?

השמחה אינה נגזרת של מה שיש ומה שאין. היא נובעת מגישה לחיים, מנקודת המבט, מדרך ההתייחסות. האדם השמח רואה בכל דבר את הצד החיובי. הוא מוצא תמיד את נקודות האור, ומצמצם את משקלם של הדברים הטובים פחות. כך הוא יכול תמיד להיות שמח, כי הוא נותן משקל עודף לטוב ולחיובי.

ומה יעשה מי שנולד פסימי? אכן, האופי המוּלד בוודאי משפיע על יכולתו של האדם לחוש שמחה, אבל אין זה עניין של אופי בלבד. זה בעיקר עניין של חינוך, השקפת עולם וגישה לחיים. השאלה אם תהיה אדם שמח נתונה בידך. תרצה – תשמח; לא תרצה – תרחק ממך השמחה. בהתנהגותך ובגישתך לחיים אתה קובע אם תהיה אדם שמח או לא.

המאמין שמח

שמחה מבוססת קודם כול על האמונה. אם אתה מאמין שהקב"ה מנהל את העולם, ברור לך שכל מה שהוא עושה, לטובה הוא עושה. אם איחרת לאוטובוס – אינך חושב שקרה לך אסון, אלא מייד אתה אומר לעצמך שכנראה זה לטובה. אם מישהו במשפחה חולה חלילה, אתה מתמלא אמונה וביטחון שהחולה יבריא ושהכול ישוב על מקומו בשלום. האמונה הזאת גם מגשימה את עצמה, על-פי הפתגם החסידי: "חשוֹב טוב – יהיה טוב".

חודש אדר פותח לפנינו את שערי השמחה. הבה נתמלא שמחה אמיתית, מתוך ביטחון איתן בבורא העולם, ונזכה שגם המציאות שאנו חיים בה תהפוך למציאות שמחה ומרנינה.

השמחה. בגישתך לחיים אתה קובע אם תהיה אדם שמח או לא (ציור: יהושע ויסמן)