הציבור חש מיאוס ממערכת הבחירות השנייה שנכפתה עלינו השנה. במקום לתקן בחודש אלול את נזקי מערכת הבחירות הראשונה, אנו מוצאים את עצמנו מדשדשים מחדש בתוך פוליטיקה דוחה, רוויית יצרים וליבוי שנאה. הדבר הטוב היחיד שיש בזה הוא שבשבוע הבא זה ייגמר, בעזרת השם.

ובכל-זאת אסור להניח לתחושות המיאוס לבלבל אותנו. עם כל הסלידה מהפוליטיקה, לבחירות יש משמעות גדולה ביותר, אולי אפילו גורלית. אין כאן התגוששות בין אישים פוליטיים בלבד, אלא הכרעות על דרך ומדיניות ועל שאלות מהותיות ביותר, שאין להקל ראש בהן.

לא פוליטיקה

הרבי מליובאוויטש הקפיד מאוד על אי-הזדהות פוליטית. הוא קיים קשרים עם כל הקשת הפוליטית בישראל, וקיבל באהבה ובמאור פנים אישים מכל הזרמים והמפלגות. ועם זה הבהיר פעמים רבות את החובה "להצביע עבור החרדים לדבר ה'", ו"שלא יֵלך לאיבוד אפילו קול אחד".

כמה וכמה פעמים הבהיר הרבי, שהימנעות מהצבעה מחזקת את כוחם של הגורמים הפועלים נגד ערכי היהדות. הוא אף התבטא בחריפות, שאם בעקבות זאת יתקבלו חוקים המערערים את אופייה היהודי של המדינה, הרי הקולר תלוי בצווארם של מי שלא הצביעו, ובכך איפשרו את החקיקה השלילית.

כי זו איננה פוליטיקה אלא מהות החיים שלנו. ההצבעה קובעת את דרך החינוך שיקבלו מיליוני ילדים יהודים. את דמותה של השבת. את ערכי המשפחה. את צביון המקומות הקדושים. את האפשרות לקיים אירועים ציבוריים מתוך שמירת גדרי צניעות. את האקטיביזם השיפוטי. כל אלה הם בנפשנו.

ועל כל אלה בא העניין המדיני-ביטחוני. מתגוששות כאן שתי תפיסות עולם. אחת גורסת שהדרך לשלום היא ויתורים ונסיגות והקמת מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל. ניסינו את הדרך הזאת בהסכם אוסלו ובעקירת יישובי חבל עזה. את התוצאות המרות ראינו כולנו. ועם זה, עדיין יש הדוחפים בכל הכוח להמשיך במדיניות אומללה זו.

מול התפיסה הזאת ניצבת דרך אחרת – עמידה איתנה, חיזוק ההתיישבות, הצהרה גאה ובוטחת שארץ ישראל היא נחלתו של העם היהודי ואינה קלף למשא ומתן, התנגדות לכל ויתור ומסירת חבלי ארץ לידי אויבינו. הרבי סבור שזו הדרך שתביא את השלום והביטחון.

זהירות מאדישות

תוצאות הבחירות עלולות להיות מכריעות גם בהיבטים האלה. אדישות ואובדן קולות בשל נהייה אחר הרפתקאות מסוכנות – עלולים להתברר כהרי-אסון. כבר היינו שם. ראינו בדיוק איך קרו הדברים. האוּמנם אנחנו רוצים לחזור למציאות החיים ההיא?

לכן חשוב מאוד להצביע ולחזק את הכוחות שירימו קול למען הערכים האלה ולמען המדיניות שאנו מאמינים בה. ועם זה יש לכבד ולאהוב גם את מי שחושב אחרת. לזכור שכולנו עם אחד. בסופו של יום אף אחד לא הולך לשום מקום. אנחנו צריכים לחיות יחד, מתוך כבוד הדדי, עם כל ההבדלים וחילוקי הדעות. ושתהיה לנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

שתחושות המיאוס לא יבלבלו אותנו (צילום: ניתאי אבל)