השאלה מתי ראוי לעסוק בהחזרת ארבעת המינים לאריזותיהם אחרי אמירת ה'הושענות'?
תשובת הרב
באמירת 'הושענות' (ובפרט בהקפת הבימה) אוחז כל הקהל בידיו את ארבעת המינים. עם סיום ה'הושענות' יש צורך להחזיר את ארבעת המינים לאריזותיהם, כדי לשמור עליהם למשך שאר כל ימי החג.
רבים נוהגים לעסוק בסידור הלולב ומיניו מיד אחרי ה'הושענות', אולם באותה שעה מתחיל שליח הציבור לומר קדיש, ובאותו זמן "צריך לשמוע לכוון על מה הוא עונה, כמו שצריך לכתחילה לשמוע ולכוון לברכה שעונה עליה אמן" (ו"אפילו להרהר בדברי תורה אסור בשעה שהחזן אומר קדיש"), "ואין צריך לומר שלא יעסוק בדבר שצריך לשום ליבו אליו, ואפילו הוא דבר מצווה... שנמצא פונה לבבו...".
לכן יש להמתין עד תום אמירת הקדיש ורק אז לעסוק בסידור ארבעת המינים ואריזתם.
כך כתבו הפוסקים גם באשר לקיפול הטלית והתפילין: "ואנשים שנוהגין לקפל הטלית ותפילין ולהניחן בתיקן בעת אמירת קדיש, לא יפה הן עושין, דמאוד יש לכוון בעניית אמן יהא שמיה רבא...". ויש להמתין לפחות עד אחר עניית אמן של "דאמירן בעלמא", שהיא מעיקר הקדיש.
וכך כתבו גם באשר לברכת כוהנים: "ועכשיו, שהמנהג לומר לכוהנים בירידתם מן הדוכן 'יישר [כוח]!', מהנכון שלא יֵרדו הכוהנים מהדוכן עד לאחר שיסיים השליח ציבור קדיש, כדי שלא יתבטלו הכוהנים והעם מעניית 'אמן, יהא שמיה רבא' ושאר 'אמנים' על-ידי זה, כמו שמצוי". וכך נהגו הכוהנים אצל הרבי מליובאוויטש, שהמתינו עד סיום קדיש תתקבל.
השאלה האם יש עניין לזכות נשים במצוות ארבעת המינים?
תשובת הרב
על אף שנשים לא חייבות במצוות ארבעת המינים, כיון שזו מצוות עשה שהזמן גרמא, מכל מקום, אם נוטלות ארבעת המינים מקיימות מצווה, ומברכות על כך. וכך מובא בספר המנהגים – חב"ד עמוד 67: "הוראת כ"ק אד"ש אשר בימי חג הסוכות יוצאים עם הד' מינים ברחוב.. שם נמצאים בני ובנות ישראל, לזכותם במצווה זו" (ההדגשה אינה במקור).
לפני נתינת ארבעת המינים לגבר או לאישה, יש לומר: "הנתינה היא לפי תנאי המצווה, כך שתוכל-י לקיים את המצווה, ושגם אני אוכל לקיים את המצווה אחר כך". יש להקפיד לומר זאת במיוחד ביום הראשון של החג.
דפנות רחוקות מהסכך
חגים - סוכות
כ"ה בחשון התשע"ג 11/10/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם דפנות הסוכה יכולות להיות רחוקות מהסכך?
תשובת הרב
כשיש גג (או סכך פסול) בין הדפנות לסכך הכשר של הסוכה, הגג נחשב להמשך הדפנות. הדפנות עצמן לא חייבות להגיע עד לסכך, אך השטח שנחשב לסוכה הוא כמובן השטח שמתחת לסכך הכשר בלבד. המרחק המירבי בין הסכך הכשר לדפנות עצמן יכול להיות 4 אמות דהיינו 1.92 מטר.
כשאין כלום בין הסכך הכשר לדפנות, אלא רק חלל אויר, המרחק חייב להיות פחות משלושה טפחים שהם 24 ס"מ.
מקורות: רמב"ם הלכות סוכה פרק ה הלכה יד, שולחן ערוך סימן תרלב סעיף א.
טלטול ספר-תורה בשמחת תורה
חגים - סוכות
כ"ד בתשרי התשע"ג 10/10/12
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה האם מותר לטלטל ספרי-תורה כדי לרקוד לכבוד התורה ברחובה של עיר ביום שמחת תורה, וכן לצורך ההקפות השניות במוצאי החג?
תשובת הרב
בתלמוד הירושלמי אסרו להוציא ספר-תורה ממקומו, אלא אם כן הדבר נעשֶה לצורך אדם גדול שיקרא בו, "שהתורה מתעלה בהן".
בזוהר החמירו בזה מאוד, שלא להעביר ספר-תורה אפילו מבית-כנסת אחד לשני. ויש המדייקים שם לאסור אפילו להעבירו מחדר לחדר אם עוברים דרך פרוזדור, וכל-שכן לחצר או לסוכה.
ה'ערוך השולחן' כתב שאם מעבירים את ספר-התורה וקובעים לו מקום מיוחד, אפילו זמני, מותר. והמנהג לדקדק שיקראו בספר-התורה שלוש פעמים, שזו נקראת קביעות. הרבי מליובאוויטש הזכיר שיש מדייקים שיקראו בשלושה ימי-קריאה (ויש מקילים כשמניחים אותו במקום מכובד מתחילת התפילה ועד סופה). כשמעבירים אותו ברחוב נכון לכסותו בטלית, ומה טוב – בארון, ועדיף להעבירו ברכב מדלת לדלת, אף בלי ליווי.
אולם כשהטלטול הוא לכבוד התורה עצמה יש מהפוסקים שהביאו ראיה ממה שביום הכיפורים, כשהיה הכוהן הגדול קורא בתורה בבית-המקדש, היה "כל אחד ואחד מביא ספר-תורה מביתו וקורא בו, כדי להראות נויו ותפארתו לרבים". במצב כזה גם על-פי הזוהר מותר. לכן מקילים לטלטל, גם כדי שכל אחד ואחד יוכל לעלות לתורה ביום זה. גם בהכנסת ספר-תורה נהוג להוציא את ספרי-התורה שבבית-הכנסת כדי לקבל את פני ספר-התורה החדש בשמחה ובשירה.
מותר לטלטל את ספר-התורה לצורך שמירתו מפני נזק וגנֵבה, ואף כדי לבודקו ולתקנו.
מקורות: יומא ע,א. ירושלמי יומא פ"ז ה"א. זוהר ח"א רכה,ב וח"ג עא,ב. ערוה"ש סו"ס קלה. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' עב, פסקי תשובות סי' קלה ס"ק כג-כח, מנחם ציון ח"א עמ' 97, וש"נ. (1344)
חנוכת בית במרפסת סוכה
חגים - סוכות
י"א בתשרי התשע"ג 27/09/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה הסוכה שלנו היא במרפסת, האם אפשר לעשות את חנוכת הבית בחג הסוכות בסוכה?
תשובת הרב
ניתן לעשות את חנוכת הבית בסוכה שבמרפסת, כיון שהמרפסת נחשבת לחלק מהבית, ובפרט בסוכות כאשר הסוכה היא מצווה ודירת הקבע.
לחם כטפל למאכל אחר
חגים - סוכות
ט"ו באדר התשע"ב 03/09/12
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם האוכל לחם כדי להעביר טעם של חריפות או מליחות מאכל שאין חובה לאוכלו בסוכה, חייב לאכול את הלחם בסוכה?
תשובת הרב
אכן בדיני ברכות במקרה זה יש ללחם דין טפל, אך בדיני סוכה אין הבדל אם אכילת הלחם היא רק כטפל למאכל אחר, או לא. ולמעשה חובה לאכול את הלחם בסוכה.
סכך אחרי החג
חגים - סוכות
ג' בחשון התשע"ב 31/10/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה מה מותר לעשות עם הסכך לאחר חג הסוכות?
תשובת הרב
לסכך יש דין של תשמישי מצווה. אין לדרוך עליו ואין להשליכו במקום אשפה, אלא רק במקום שמשליכים עצים וגזם. מותר לשורפו, ומותר להשתמש בו לדברים אחרים, אך אסור לנהוג בו מנהג ביזיון. יש שנהגו לשמור את הסכך ולשורפו לצורך חימום המים להגעלת כלים לפני פסח.
מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרלח סעיף יט, פסקי תשובות סעיף ט, בן איש חי פרשת וזאת הברכה.
ברית מילה בחג הסוכות
חגים - סוכות
כ"ז בתשרי התשע"ב 25/10/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה כשברית מילה חלה בחג הסוכות, האם עושים את כל טקס הברית בסוכה?
תשובת הרב
את סעודת הברית עושים כמובן בסוכה. את הברית עצמה נהוג לעשות בתוך מבנה. במקרה של סוכה יציבה במיוחד, יש הפוסקים שגם את הברית עצמה עושים בסוכה.
מקורות: משנה ברורה סימן תרמ סעיף קטן לד.
גג סוכה משופע
חגים - סוכות
י"ג בחשון התשע"ב 11/10/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מותר להסיר כיסוי מגג משופע ולהניח במקומו סכך?
תשובת הרב
גג הסוכה יכול להיות בשיפוע, ואין בכך כל בעיה. יש להקפיד שהסכך יהיה יציב.
שמחת בית-השואבה
חגים - סוכות
י"ב בתשרי התשע"ב 10/10/11
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה מה משמעותה של 'שמחת בית-השואבה' המתקיימת בחול-המועד סוכות?
תשובת הרב
בזמן שבית-המקדש היה קיים הייתה מתחילה שמחה זו במוצאי החג הראשון, ואמרו חז"ל: "כל מי שלא ראה שמחת בית-השואבה – לא ראה שמחה מימיו". השמחה ליוותה את שאיבת המים בעבור ניסוכם על-גבי המזבח, ככתוב "ושאבתם מים בששון". בתלמוד הירושלמי נאמר ש"משם שואבים רוח-הקודש", שכן השכינה שורה מתוך שמחה. חסידים ואנשי מעשה עושים 'זכר למקדש' גם בדורותינו, בשיר ושבחה לה' כמעט כל הלילה, ומרבים בנרות.
בחצרות האדמו"רים עורכים 'שולחנות' וגם בחוגים אחרים עורכים שמחה. הצד השווה (כמעט) שבכולם, יש המזמרים את ט"ו פרקי 'שיר המעלות' שבתהילים (קכ-קלד), ו'מוכרים' אותם לכל המרבה ב'מחיר' (לפי הנהוג בקהילה: כסף, דפי גמרא או סימני שולחן-ערוך), וה'קונה' שר בעצמו או מכבד אחר תחתיו. כמו-כן שרים זמירות ופיוטים מהימים הנוראים ומחג-הסוכות.
בחסידות חב"ד הייתה השמחה נערכת בעבר בסוכה או בבית-המדרש, אך משנת תשמ"א החל הרבי מליובאוויטש להורות לשמוח בלילות חג-הסוכות ברחובה של עיר, והחסידים קיימו ומקיימים זאת בשירה ובריקודים וכלי-זמר ברוב שעות הלילה, הן בחו"ל הן בארץ-ישראל.
מקורות: סוכה נא,א . רמב"ם סוף הל' לולב. משנ"ב סי' תרסא, נטעי גבריאל סוכות פרק עב, ליקוטי מהרי"ח ח"ג (בדפוס ראשון קג,א), וש"נ. אוצר מנהגי חב"ד, אלול-תשרי, עמ' שיט-שכג. לוח דבר בעתו, טז בתשרי. וראה שערי המועדים, חג הסוכות, סי' מט ואילך. (1293)
כיסוי הסוכה בחג
חגים - סוכות
י"א באלול התשע"א 09/10/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מותר לכסות את הסכך במהלך החג?
תשובת הרב
יריעות פלסטיק וכיו"ב, המכסות את הסכך, פוסלות את הסוכה כל זמן שהן מונחות על הסכך. בנוסף, הנחת היריעות ככיסוי עליון שאינו צמוד לסכך, אסורה בשבת או ביום טוב משום עשיית "אוהל". גם פריסת כיסוי מתחת לסכך, בין אם הוא צמוד ובין אם לאו, אסורה בשבת.
הנחת היריעות על הסכך במרחק קטן מטפח (8 ס"מ), מותרת גם בשבת או בחג (אך כאמור הסוכה פסולה בזמן ההנחה). במקרה של הנחת הכיסוי מעל הסכך במרחק טפח, או כשמניחים את הכיסוי מתחת לסכך, ניתן להשאיר טפח פרוס מלפני כניסת החג, וכך מותר לפרוס את יתר הכיסוי בחג עצמו. מקורות: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן תרמ סעיף י.
דפנות כשרות לסוכה כשרה
חגים - סוכות
י' באב התשע"א 08/10/11
_מערכת שו"ת
השאלה אלו דפנות כשרות לסוכה, מה מידותיהן ומי כשר לבניית הסוכה?
תשובת הרב
סוג הדופן:
דפנות הסוכה כשרות מכל חומר קשיח. אין לעשות דפנות מסדינים ומיריעות, גם אם ייקשרו היטב (אלא אם-כן אין חשש כלל שיינתקו ברוח, וגם כך ישנה עדיפות למחיצות קשיחות שאינן נעות כלל ברוח). דופן עשויה כרשת (מחומר קשיח), אפילו דלילה מאד, כמו פרגולה (באופן שהמרווח יהיה פחות מ-3 טפחים, כדלהלן), כשרה.
מידות:
אורך ורוחב:
האורך והרוחב המינימלי של הסוכה מבפנים הוא - 7 על 7 טפחים (58X58 ס"מ). אם בצד אחד הסוכה ארוכה, אך בצד השני היא קצרה משבעה טפחים - אינה כשרה. אם הסוכה עגולה, מחומשת וכדומה, יש לוודא שנכנס בתוכה ריבוע בגודל האמור.
גובה:
מאחר וגובה הסוכה לא יפחת מעשרה טפחים = 82 ס"מ (כגובהו של בית לעניין מזוזה. הגובה נמדד מבפנים ולא מבחוץ), על הדפנות לגיע לפחות לגובה זה.
מותר להתשמש באלמנט בנוי קיים ולהוסיף אליו (בחיבור עמיד) חלק נוסף כדי שיהוו ביחד דופן כשרה, ובלבד שהגובה מהקרקע יגיע, כאמור, ל-82 ס"מ לפחות.
אם יש רווח של שלושה טפחים (ויותר) בין הריצפה לדופן - הדופן פסולה.
מרווח בין הדפנות לסכך:
אין הכרח שהדפנות יגיעו לגובה הסכך, כלומר יכול להיות מרווח בין הקצה העליון של הדפנות לסכך שמעליהם (ובלבד שהדפנות יגיעו, כאמור, לגובה של 82 ס"מ מהריצפה).
"לבוד":
מדין "לבוד", ניתן להשתמש בסרגלים, מחומר קשיח, ואפילו מחוט ברזל (בעובי ממשי), המוצבים כפסים (בצורה מאוזנת) במרווחים שלא יעלו על 23 ס"מ, בן סרגל לסרגל. קצה הסרגל העליון לא יהיה נמוך מ-82 ס"מ מהריצפה. הסרגלים צריכים להיות מחוברים לעמודים (במימין ובשמאל) בחיבור קשיח וקבוע (שאינו מתנתק ברוח).
במילים פשוטות:
אם רוחב הסרגל (מכיוון הריצפה כלפי מעלה) הוא 2 ס"מ (למשל), יש להציב את הסרגלים באופן הבא:
1. סרגל ראשון - תחתית הסרגל הראשון בגובה של 23 ס"מ מהריצפה. 2. סרגל שני - תחתית הסרגל השני בגובה 48 ס"מ מהריצפה (גובה מצטבר 50 ס"מ). 3. סרגל שלישי - תחתית הסרגל השלישי בגובה 73 ס"מ מהריצפה (גובה מצטבר 75 ס"מ) 4. סרגל רביעי - תחתית הסרגל הרביעי בגובה 80 ס"מ מהריצפה (גובה מצטבר 80 ס"מ)
[כדי להסתפק ב-3 סרגלים, יש צורך שרוחב הסרגל (מכיוון הרצפה כלפי מעלה) יהיה לפחות 4.5 ס"מ, ואז יוצב הסרגל הראשון בגובה 23, השני בגובה 50.5 ס"מ (מהריצפה) והשלישי בגובה 78 ס"מ (מהריצפה), כך שבתוספת רוחב הסרגל עצמו אנו מגיעים לגובה של 82 ס"מ (שהם עשרה טפחים).]
הדפנות תחילה:
חייבים להקים תחילה את הדפנות, ורק לאחר-מכן לשים עליהן סכך. דרושות שלוש דפנות להכשר הסוכה. בחב"ד מקפידים שתהיה גם דופן רביעית (לפחות ברוחב טפח).
הסכך:
יש להניח סכך עד שיכסה הצל את רוב שטחה של ריצפת הסוכה.
מי כשר לבנות סוכה:
את הסוכה צריך לבנות מי שמחוייב במצוות סוכה. את הדפנות יכולים להקים גם ילדים, אך את הסכך יניח יהודי בן 13 ומעלה. מאחר ואישה אינה חייבת בסוכה, אין היא יכולה לקיים את מצוות בניית הסוכה ולא תניח את הסכך.
____________
המידות הנתונות כאן הן לפי הספר 'שיעורי תורה' של הרב נאה ז"ל.
אישה ומצוות לולב
חגים - סוכות
ח' בתמוז התשע"א 07/10/11
_מערכת שו"ת
השאלה האם אישה רשאית לברך על ארבעת המינים בסוכות?
תשובת הרב הגם שנשים פטורות ממצוות לולב, הן רשאיות לקיים מצווה זו ולברך עליה, וזאת גם כשהאב או הבעל נמצא ומקיים מצווה זו. וכך גם על מצוות "ישיבה בסוכה".
מקורות: שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפט סעיף ו, שם בשו"ע אדמוה"ז, כף החיים סימן יז.
מעלית שבת ומזון לסוכה
חגים - סוכות
ח' בתמוז התשע"א 07/10/11
הרב ברוך בליז'ינסקי
השאלה האם מותר להשתמש במעלית שבת להעברת אוכל וציוד לסוכה (בלבד, ללא אדם), במהלך החג הראשון או בשבת חול המועד?
תשובת הרב
אין איסור לעשות זאת, אך יראי שמים רבים נמנעים מכך.
ארבעה מינים כשרים
חגים - סוכות
ח' בתמוז התשע"א 07/10/11
הרב יוסף ש. גינזבורג
השאלה על אילו פרטים יש להקפיד בקניית ארבעת המינים?
תשובת הרב
אתרוג - הכשר מוסמך המעיד על האתרוג שאינו 'מורכב' ושהופרשו עליו תרומות ומעשרות. לא עגול ככדור. נפחו המינימלי - 54 סמ"ק. ללא קילוף, נקב או כתם בולט ('כתמי עלים' - כשרים). אם יש לו פיטמה - שתהיה שלמה, וכן שהעוקץ שחיברו לאילן יהיה שלם.
לולב - ישר וסגור. אורכו 32 ס"מ לפחות, וחייב בכל מקרה להיות ארוך ב8- ס"מ מההדסים והערבות. מרכז הגב של הלולב, שהעלים יוצאים משני צידיו, נקרא 'שידרה'. יש להקפיד שהשידרה לא תהיה עקומה לפנים או לצדדים, או כפופה בראשה. עליה להיות מכוסה כולה, ולפחות רובה, בעלים. העלה המרכזי צריך להיות סגור לגמרי.
הדס - שלושה ענפים לפחות. אורך הענף - 24 ס"מ לפחות. העלים חייבים להיות 'משולשים' - שמכל צומת ייצאו 3 עלים, מאותו גובה ממש. יש לוודא ש24- ס"מ מאורך ההדס, ולפחות יותר מ12- ס"מ ממנו, יהיו מכוסים בעלים 'משולשים'. יש להסיר את 'פירות' ההדס, כשאינם ירוקים, לבל יהיו מרובים יותר מהעלים (אסור לעשות זאת בחג).
ערבה - להקפיד שזו אכן ערבה ולא צפצפה. סימניה: עלים ארוכים וצרים, חלקים או בעלי פגימות קטנטנות בשוליהם, והקנה נוטה לאדום. לוקחים שני ענפים. אורך כל ענף - 24 ס"מ לפחות. אורך זה, ולפחות רובו, חייב להיות מכוסה בעלים. יש הנוהגים, משום הידור מצווה, לקחת ערבה חדשה בכל יום מימי חול-המועד.
כללית: יש לבדוק את ראש הלולב, וראש-ענף ההדס והערבה (הכוונה לראש הענף ולא לראש העלים) שלא יהיו קטומים, ואת העלים - ובמיוחד בערבה - שיהיו ירוקים, לחים וטריים.
המידות והשיעורים דלעיל - כמנהג ארץ-ישראל על-פי הגרא"ח נאה ז"ל.