מאמרים נוספים בפרשה
	תשובה מתוך שמחה
	היהודי כאדם שמימי
	להיות בשמיים ולרדת לארץ
	ללכת ישר למעלה
	להיות קרוב ורחוק
	להתחיל מלמעלה
	שמים וארץ בעבודת האדם
	להתחיל מלמעלה
	החבל של הנשמה
	שלושה שבחים
	שני מנהיגים בכפיפה אחת
	למה משה לא נכנס לארץ?
	לחבר שמים וארץ
	הברכה קודם לימוד התורה

וידבר משה... את דברי השירה הזאת (דברים לב,ל)

פרשת האזינו היא אחת השירות שהיו הלויים שרים בבית-המקדש.¹ היו שרים אותה בעת הקרבת קרבן המוסף של שבת, וכך מתאר זאת הרמב"ם²: "במוספי שבת אומרים שירת האזינו וחולקין אותה לשישה פרקים... ואומרין פרק בכל שבת. גמרו השירה בשישה שבתות, חוזרין לראש".

שירה זו מכונה 'תושבחתא'³, מלשון שבח, כי היא מספרת על הטובות והחסדים הגלויים של הקב"ה עמנו. היא אף נכללת בתוך עשר השירות הידועות ששר עם-ישראל (את הראשונה שר אדם הראשון, ואת השירה העשירית נשיר ביציאה מהגלות לגאולה האמיתית והשלמה).

שיר או מוסר

כאן מתעוררת שאלה גדולה: תוכנה של שירה זו אינו רק דברי הלל ושבח לבורא-העולם. בעצם, רובה מוקדש לדברי תוכחה, אזהרות על עונשים וכדומה. הרמב"ם, בהלכות תפילה⁴, אומר, שקוראים פרשה זו "כדי שיחזרו העם בתשובה". אם-כן, איך אפשר לכנותה 'שירה', והלוא תוכחה ושירה הם מושגים מנוגדים זה לזה?!

חלוקת הפרשה לשישה חלקים, שנקראים בשש שבתות, כמפורט ברמב"ם, מגדילה עוד יותר את השאלה. לפי חלוקה זו יוצא, שיש שבתות שבהן קוראים רק את חלקי התוכחה שבפרשה, חלקים שאין בהם כלל דברי שבח והלל לקב"ה. וכי זו שירה?!

המבנה השלם

הדבר יובן לאחר התבוננות מעמיקה יותר במבנה השירה. פרשת האזינו בנויה כמקשה אחת, כשהיא מספרת את קורותיו של עם-ישראל. השירה נפתחת בחסדי ה' עם עמו ("ימצאהו בארץ מדבר... יצרנהו כאישון עינו"⁵); עוברת להפניית העורף מצד העם ("וישמן ישורון ויבעט"⁶); מגוללת את תוצאות ההתכחשות לקב"ה ("אסתירה פני מהם", "חיציי אכלה בם"⁷); והיא מסתיימת בגאולה השלמה ("הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום"⁸).

המבנה השלם של השירה מלמד, שגם חלקי התוכחה הם חלק ממסלול דרכו של עם-ישראל, כפי שהוא מונהג על-ידי הקב"ה, לעבר שלמות הטוב שיתגלה לעתיד לבוא. על-כן גם חלקים אלה מבטאים את חסדי ה' המשגיח על עמו ומובילו בביטחה אל הגאולה השלמה.

בשבת זה אחרת

משמעות פנימית זו של שירת האזינו מסבירה גם-כן את הקשר של פרשה זו לשבת שובה (שבה פרשת האזינו חלה לעיתים). ההבדל בין התשובה בימי החולין של עשרת ימי תשובה לתשובה של שבת שובה היא בכך, שבימות החול התשובה היא על חטאים, חרטה על עוונות, והיא מכונה 'תשובה תחתונה' ('תשובה תתאה'), הבאה מתוך מרירות הנפש ולב נשבר; אך התשובה בשבת היא בדרגה גבוהה יותר, תשובה מתוך שמחה, והיא נקראת 'תשובה עליונה' ('תשובה עילאה'⁹).

בשירת האזינו בא לידי ביטוי חיבור זה בין תשובה לשמחה. מצד אחד יש בה דברי תוכחה, שמטרתם לעורר את האדם לתשובה, ועם זאת היא מכונה שירה, משום שיש בה גם שמחה על השגחת ה' ועל חסדיו עם עמו, והיא מביאה לתשובה בדרגה הגבוהה יותר - 'תשובה עליונה'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 229)

----------

1) ראש השנה לא,א.

2) הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה ט.

3) תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל דברים לא,יט. כא. כב. ל. לב,מד.

4) פרק יג הלכה ה.

5) דברים לב,י.

6) שם טו.

7) שם,כ. כג.

8) שם לב,מג.

9) ראה איגרת התשובה פרק י. וראה לקוטי תורה דברים סו,ג. ובכמה מקומות.