מאמרים נוספים בפרשה
	להיות מוכנים לגאולה
	לרדת כדי לעלות
	ההפרעות מחשלות
	למה הוסיפו איסורים וסייגים?
	לא לגעור; למצוא את הטוב
	להפוך חושך לאור
	המטרה – ביטול הנדרים
	בשיתוף עם הקב"ה
	מלחמת ה' – ביטול המדון
	להיות כלי ראוי לאור הקדושה
	תופעה מופלאה: מספרים עגולים
	לומדי התורה כמקור השראה
	מהפך בכפר
	כל החיים במסע
	כל החיים - ב"מסע"
	מבט חדש בתום המסע
	לכל 'מסע' יש תכלית
	הנשיא הוא הכול
	זכות הישיבה בעבר הירדן
	תפילתו של כוהן גדול

מטות-מסעי

הפרשיות מטות ומסעי נקראות, בדרך-כלל, כשהן מחוברות. לכן ברור שיש קשר מהותי בתוכנן. ואכן, בשתיהן מדובר על הכניסה לארץ-ישראל - בסוף פרשת מטות מסופר על בקשת בני ראובן, גד וחצי מנשה להיאחז בעבר הירדן המזרחי, ועל התהליך שבו כבשו את האזור והתיישבו בו; וגם פרשת מסעי מסכמת את ארבעים ושניים המסעות של עם-ישראל, מהיציאה ממצרים עד סמוך לכניסה אל הארץ.

הכיבוש של עבר הירדן המזרחי, על-ידי שבטי ראובן, גד וחצי מנשה, היה למעשה מעין התחלה של הכניסה לארץ.¹ ולאחר מכן, בפרשת מסעי, אנו מגיעים לקראת שלב הכניסה לארץ-ישראל המערבית, כפי שנאמר: "ויחנו בערבות מואב על ירדן ירחו"² - הגעתו של העם מול יריחו, שהייתה "מנעולה של ארץ-ישראל".³

התורה נצחית

מאחר שהתורה היא נצחית⁴, יש בדברים אלה גם משמעות נצחית בחיי כל יהודי בכל דור ודור. מוסבר בתורת החסידות⁵, שאף-על-פי שהיציאה ממצרים הייתה במסע אחד, בכל-זאת נאמר בתורה "מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים", שכן מהלך ההשתחררות מ'מצרים' אינו חד-פעמי, אלא זהו מהלך מתמשך, בכל דור ודור, עד שזוכים לצאת סופית ממצרים ולהיכנס אל הגאולה האמיתית והשלמה.

וכך גם השאיפה של שבטי ראובן, גד וחצי מנשה להתיישב בעבר הירדן, היא בפנימיותה הכנה לקבלת כל ארץ-ישראל, כולל ארצות הקיני, הקניזי והקדמוני, בגאולה האמיתית והשלמה.

גאולה פרטית

ההוראה מכך היא, שיהודים צריכים לעמוד במצב של מוכנות לגאולה. במיוחד בזמננו זה, בעמדנו בימים האחרונים של הגלות, צריכים כולנו להיות מוכנים להיכנס מיד אל הגאולה.

וההכנה לכך היא על-ידי שכל יהודי גואל בראש ובראשונה את עצמו, על-ידי הוספה בכל ענייני התורה ומצוותיה, שבכך הוא מגיע ל'גאולה פרטית'.⁶ וזו ההכנה גם לגאולה הכללית, גאולת כל ישראל, בכל קצווי תבל.

ירידה ועלייה

דבר נוסף שאנו לומדים מפרשת מסעי הוא, שכל המסעות הם חלק מהמסע אל הגאולה, כי בפנימיות הדברים, גם הירידות שיש בדרך הן חלק מהעלייה.

ולכן, כשיהודי נמצא "בערבות מואב", בסוף זמן הגלות ('ערבות' מלשון ערב וחושך), אין הוא מתרשם מריבוי הניסיונות והעיכובים, וודאי שאינו מתייאש חלילה, אלא אדרבה, הוא מתחזק ביתר שאת וביתר עוז, מתוך הכרה איתנה, שדווקא מתוך הירידה הגדולה הזאת תצמח העלייה הגדולה ביותר - הגאולה האמיתית והשלמה תיכף ומיד ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תש"נ כרך ב, עמ' 593-581)

----------
1) ראה רש"י במדבר כז,יב. תחילת פרשת ואתחנן. ועוד.
2) במדבר לג,מח.
3) ראה תנחומא בהעלותך יו"ד. במדבר רבה פרשה טו,טו.
4) תניא תחילת פרק יז.
5) לקוטי תורה דיבור המתחיל "אלה מסעי".
6) ראה תניא איגרת הקודש סימן ד.