ושמרתם את משמרתי (ויקרא יח,ל)
בסוף פרשתנו מצוה התורה: "ושמרתם את משמרתי". לפי פשוטם של דברים, זו אזהרה לבית-הדין, להשגיח שהעם ייזהר בשמירת הדינים המופיעים בפרשה. הגמרא נותנת משמעות אחרת לציווי זה. כפל הלשון "ושמרתם את משמרתי" בא ללמד על הצורך בשמירה כפולה - "עשו משמרת למשמרתי".
זה היסוד לגדרים ולסייגים שקבעו חז"ל, שנועדו לשמור על האדם לבל יעבור על איסורי התורה. נוסף על האיסורים שיש בתורה עצמה, קבעו חז"ל איסורים נוספים ("משמרת למשמרתי"), כדי להרחיק את האדם מן העבירה.
למה להוסיף?
ויתרה מזו: הציווי לעשות "משמרת למשמרתי" מופנה לא רק אל חז"ל, אלא לכל יחיד בעם-ישראל. כל אחד ואחד נדרש לקבוע לעצמו סייגים וגדרים בדברים המותרים, כדי להימנע מלהיכשל בדבר איסור. מי שיודע כי יש לו נטייה להיכשל בדבר-מה, טוב יעשה אם יקבע לו סייגים וגדרים שירחיקוהו מלהגיע למצב שבו הוא עלול להיכשל.
נשאלת השאלה, וכי לא די באיסורי התורה שאנו צריכים לקבוע איסורים משל עצמנו ולחפש חומרות חדשות? הלוואי נצליח להקפיד על כל איסורי התורה והאיסורים שהוסיפו חכמי ישראל בכל הדורות, ומה לנו ליצור איסורים וגדרים משל עצמנו - "דייך מה שאסרה לך התורה"?!
רצון ה'
אפשר לטעון עוד יותר: מכיוון שקשה מאוד למלא את כל דרישותיה של התורה, לא ראוי להוסיף חומרות וסייגים. אדם שיראה מולו הרבה חומרות עלול להתייאש ולסור לגמרי מדרך התורה. אפשר אף להביא ראיה לטענה זו מחטא עץ הדעת, השורש לכל החטאים, שנגרם על-ידי שהוסיפו איסור שהקב"ה לא ציווה ("לא תגעו בו").
אלא שטענה זו בטעות יסודה. כל הגדרים והסייגים שהוסיפו חז"ל הם חלק מן התורה וחלק מרצונו של הקב"ה. כך רצה ה', שאיסורים וסייגים מסויימים ייקבעו על-ידי חז"ל, וכאשר אנחנו מקיימים אותם, אנחנו ממלאים את רצון ה'.
בגן-עדן זה אחרת
כמו-כן החומרות והגדרים שנדרש כל אחד ואחד לקבוע לעצמו, אף הם חלק מציוויו של הקב"ה - "ושמרתם את משמרתי". וזאת נוסף על מצוות-עשה "קדושים תהיו", "והתקדשתם", שהיא המצווה "קדש עצמך במותר לך", שהאדם נדרש לקדש את עצמו גם בדברים המותרים.
הראיה מחטא עץ-הדעת אינה במקומה. אדם הראשון, לפני החטא, היה בגן-עדן, במצב שבו אין לרע שום אחיזה. לכן גם לא היה צורך בחומרות ובסייגים, והם אף עלולים לגרום נזק. אולם במציאות שלנו יש צורך בחומרות ובסייגים, שדווקא באמצעותם יכול האדם לקיים בשלמות את רצון ה'.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 253)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
