חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 ב' בכסליו התשע"ח, 20/11/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קדושת הארץ בימי האבות
מאמרים נוספים בפרשה
ניסים - דבר טבעי ליהודי
הטוב קודם לרע
איך זוכים ל"מאה שערים"
הילד מנצח את הענק
עשיו לא נולד רע
שאלות של עשיו
להיות כאן ולהיות בגן-העדן
להסתכל אל הראש
"ונהרו אליו כל הגויים"
קדושת הארץ בימי האבות
להתקרב מיראה
סודה של הבאר
לשכלל את עולמו של הקב"ה
להתעוור - ולא לדבר לשון-הרע
החתונה היהודית הראשונה
נותנים כוח לנתינה נוספת
הדרך היחידה לקבל את הברכות
השלב המרכזי בחיי יצחק
עשר ברכות, עשרה מאמרות

אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך (בראשית כו,ב)

כאשר השתרר הרעב בארץ-ישראל, התגלה הקב"ה ליצחק והורה לו: "אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך". הקב"ה ציווה את יצחק שלא ינהג כאביו, אברהם, שירד למצרים מפני הרעב, אלא יישאר בארץ.

במה יצחק שונה מאברהם? מבאר המדרש, שהואיל ויצחק נעקד על-גבי המזבח ונתקדש להיות קרבן עולה לה', יש לו דין של קרבן, וחייבים לשמור על קדושתו. ההלכה היא, שאם מוציאים את העולה מחוץ לקלעי העזרה - היא נפסלת. כך אמר הקב"ה גם ליצחק: "אם יצאת חוץ לארץ - נפסלת".

גדר הציווי

גם רש"י מפרש ברוח זו והוא מציין שיצחק נחשב "עולה תמימה", אך הוא אינו מזכיר את האיסור לצאת אל מחוץ לקלעים, אלא אומר: "אין חוצה-לארץ כדאי לך". שוני זה משתקף גם במילות הפסוק שעליהן נסבים הפירושים. המדרש מפרש זאת על המילים "אל תרד מצרימה", דבר המתאים לאיסור החל על הוצאת עולה מהעזרה, ואילו רש"י מציין את המילים "גור בארץ הזאת", כבסיס לפירושו: "אין חוצה-לארץ כדאי לך".

כל זה מעיד שאין מדובר בניסוחים אקראיים, אלא בהבדלים מהותיים בתפיסת גדרו של הציווי ליצחק להישאר בארץ. המדרש, שעניינו דרש, מייחס לארץ-ישראל קדושה כקדושת העזרה, ולכן הדבר דומה לאיסור להוציא עולה מן העזרה, ואילו רש"י, המפרש את 'פשוטו של מקרא', מדגיש את חסרונה של חוץ-לארץ, שלכן לא ראוי ליצחק לרדת לשם.

"אין כדאי"

ארץ-ישראל, באותו זמן, עדיין לא הונחלה בפועל לבני-ישראל, אלא הייתה בבחינת הבטחה של הקב"ה לאברהם. ההבטחה אמנם הייתה משולבת בכריתת ברית, והקב"ה אמר לאברהם "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" - "נתתי", בלשון עבר - אך בפועל עדיין לא נמסרה הארץ לידי עם-ישראל.

לכן מצד פשטות העניינים אי-אפשר לומר שארץ-ישראל כבר הייתה אז קדושה, עד שלגבי יצחק הייתה קדושתה כקדושת העזרה לגבי קרבן עולה. לכן מעדיף רש"י לפרש, שהאיסור לצאת מן הארץ היה משום ש"אין חוצה-לארץ כדאי לך".

הרובד הרוחני

אולם המדרש, שעניינו לגלות רבדים שלמעלה מן הפשט הפשוט, רבדים הקשורים במהותם הרוחנית של הדברים - הוא רואה את הקשר הפנימי והעמוק שנוצר בין עם-ישראל לארץ-ישראל על-ידי הבטחת הקב"ה, אף שעדיין לא מומשה בפועל. מבחינת רוחניות העניינים, דיבורו של הקב"ה הוא בבחינת מעשה, ובדרגה זו כבר ניתנה הארץ לידי עם-ישראל ונתקדשה.

לכן מפרש המדרש, שהקב"ה ציווה על יצחק שלא לצאת מהארץ בשל היותו קדוש, שמקומו בארץ הקדושה, כי בראייה הרוחנית של הדברים נתקדשה הארץ כבר באותם ימים, אלא שאחר-כך נתגלתה קדושה זו גם בגדרי העולם, בכניסתם של בני-ישראל לארץ.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 200)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)