מאמרים נוספים בפרשה
	המשפט לישראל והעמים
	משפט ומקלט
	שופטים ונביאים
	אין לאדם בעלות על גופו
	איך ממנים מלכים בזמן הזה?
	לגלות את הטוב שביהודי
	לשמוע בקול הנביא
	להיכנס למקלטים
	הגאולה - ודאות מוחלטת
	ערי מקלט בתקופת המשיח
	מלך ונשיא, לב ומוח
	תוספת ערי מקלט
	מי יכול להעיד על הקב"ה
	מי האיש הירא ורך-הלבב
	קשר הדוק עם מקור החיים
	הניצוץ שבאילן
	כולנו אחראים
	מי אשם בחטא?
	תפקידם של השוטרים
	מצרים אז והיום

וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי (דברים יט,ד)

בפרשתנו¹ מצווה התורה בפרוטרוט על הצורך להקים 'ערי מקלט' שאליהם יוכל להימלט מי שרצח נפש בשגגה. בערים אלה היה הרוצח בשגגה יושב עד מות הכוהן הגדול, כשהוא מוגן שם מפני 'גואל הדם'.

התורה היא נצחית

לא רק הרוצח בשגגה היה ניצל על-ידי ערי המקלט, אלא גם מי שרצח אדם במזיד. חז"ל אומרים²: "אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט". כלומר, כל מי שרצח אדם, בין בשוגג ובין במזיד, דבר ראשון היה בורח לעיר המקלט. שם היה הרוצח מוגן מפני גואל הדם ולאחר מכן היה בית-הדין לוקח את הרוצח משם כדי לגזור את דינו. אנו רואים אפוא, שגם הרוצח אדם במזיד היה ניצל (לפחות לפי שעה) באמצעות ערי-המקלט.

לאחר שחרב בית-המקדש ועם ישראל גלה מארץ-ישראל, בטלו ערי המקלט שהיו קיימות בפועל. אולם אנו יודעים שהתורה היא נצחית וכל הוראותיה נצחיות וקיימות בכל מקום ובכל זמן. חייבים אנו לומר, שגם עניין זה של ערי מקלט קיים קיום נצחי, אלא שבזמן הזה הוא לובש צורה אחרת.

תשובה מועילה

חז"ל אומרים³: "דברי תורה קולטין". כלומר, התורה היא בבחינת 'מקלט'. זוהי אפוא דרך ההצלה של מי שהרג נפש.

'הורג נפש' במובן הרוחני הוא כל מי שחטא עד שגרם מעין מוות רוחני לנשמתו שלו. הרי המצוות הן חבל החיים של הנשמה, ואילו העבירות פוגעות בה ומנתקות את נימי חיותה.

וכאן אומרת התורה, שאפילו מי שרצח נפש, כלומר, הוא חטא כל-כך עד שניתק את נפשו ממקור חיותה - יש לו בכל זאת 'מקלט': אם ישוב בתשובה שלמה וידבק בתורה, יוכל להינצל.

במובן זה יש בזמן הזה יתרון אפילו על זמן בית-המקדש. בזמן שבית-המקדש היה קיים, לא היה החוטא יכול לכפר על חטאיו על-ידי תשובה בלבד. מי שהרג נפש בשגגה היה יושב בעיר-המקלט על מות הכוהן הגדול. מי שרצח אדם במזיד ונתמלאו כל התנאים הדרושים כדי לגזור עונש מוות, היה מוצא להורג. ואילו בזמן הזה מועילה תשובה אמיתית אפילו על החטא החמור ביותר.

חודש המקלט

ה'נודע-ביהודה' מסביר באחת מתשובותיו⁴ את הסיבה לכך: בזמן הבית, כאשר עונשים רבים היו מסורים לבית-דין של מטה, לא הייתה התשובה יכולה לבטל עונש של בית-דין, וזאת משום ש"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", והדיין אינו יכול לדעת אם האיש שב בתשובה ובאיזו מידה תשובתו אמיתית. אולם לאחר שבטלו דיני נפשות על-ידי בית-דין של מטה ונשארו רק העונשים שמענישים מלמעלה, הרי לגבי הקב"ה גלוי וידוע גם הנעשה בליבו של אדם, ולכן אם אדם שב בתשובה שלמה על חטאיו, מועילה תשובתו אף על החטא החמור ביותר.

וכשם שהתורה היא 'עיר המקלט' שמצילה מהחטא, כך יש גם זמן שהוא מוכשר במיוחד לתשובה, וזה חודש אלול. חודש זה הוא 'עיר המקלט' מפני החטאים שנכשלנו בהם במשך השנה. יש 'להימלט' אל תוך-תוכו של אלול, 'להתיישב' בו ואז מובטחים אנו שנזכה לשנה טובה ומתוקה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 623)

----------

1) דברים יט,א ואילך.

2) מכות ט,ב.

3) שם י,א.

4) אורח חיים מהדורא קמא סימן לה.