מאמרים נוספים בפרשה
	ברכות ה' בשפע גשמי
	כוח לעקור הרים
	ברית כפולה
	אגודה אינה נשברת
	יש לך כוח – עובדה
	הראש זקוק לרגל
	חוטבי עצים ושואבי מים
	ברית עם הקב"ה
	כל יהודי הוא "עשיר"
	קיום נצחי לעם-ישראל
	עם-ישראל אינו מיעוט
	לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
	כשהקב"ה יוצא מהגלות
	עד שייגאל האחרון
	תשובה כפולה
	לא בשמים
	קרוב אליך
	למצוא גם בפרטים את המאחד
	ברכה שגורמת להעמקת התשובה

לעברך בברית ה' אלקיך (דברים כט,יא)

פרשתנו נפתחת במילים¹: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם... לעברך בברית ה' אלוקיך". מפרש רש"י: "מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית".

במבט ראשון לא מובן מה מוסיף ומחדש כאן רש"י על מה שנאמר במפורש בפסוק; הלוא התורה עצמה אומרת: "אתם ניצבים... לעברך בברית ה' אלוקיך"?!

כינוס מיוחד

אלא רש"י מבקש להדגיש, "שכינסם משה" - שנעשה כאן כינוס מיוחד של עם-ישראל לצורך הכניסה בברית עם הקב"ה. אפשר היה לחשוב, שפרשת ניצבים נאמרה באותו מעמד שבו דיבר משה אל כל ישראל, כפי שמסופר בפרשה הקודמת²: "ויקרא משה אל כל ישראל". לכן מדגיש רש"י, שזה היה כינוס מיוחד לצורך הברית עם הקב"ה.

דבר זה מוכח מלשון הפסוק. אם הדברים נאמרו במעמד שמתואר בפרשה הקודמת, לא מתאים הלשון "אתם ניצבים", שכן הם כבר עומדים קודם לכן. גם ההמשך - "לפני ה' אלוקיכם" אינו מתאים, שהרי הם עומדים לפני משה. מכאן, ש"אתם ניצבים" זהו כינוס מיוחד, שבו העמיד משה את העם לפני הקב"ה כדי "להכניסם בברית".

דברי עידוד

מצד שני, לאור פירוש זה לא מתאימה כל-כך המילה 'ניצבים', שמשמעותה עמידה תקיפה ואיתנה. כאשר באים בברית עם ה' צריך האדם לחוש הכנעה והתבטלות, ולא תחושה של 'ניצבים'.

לכן מביא רש"י פירוש נוסף: "ומדרש אגדה, למה נסמכה פרשת אתם ניצבים לקללות? לפי ששמעו ישראל מאה קללות כו', התחיל משה לפייסם: אתם ניצבים היום... והרי אתם קיימין לפניו". לפי פירוש זה, "אתם ניצבים" מבטא דברי חיזוק ועידוד הרוח, כדי שעם-ישראל לא ייבהל מדברי התוכחה הקשים ויידע שהקב"ה ישמור לעולם על עמו ישראל.

ברית בראש-השנה

פרשת ניצבים נקראת תמיד לפני ראש-השנה³, והדבר נרמז במילה "היום"⁴, המכוון לראש-השנה. כשם שמשה רבנו העמיד את עם-ישראל כדי להכניסו בברית עם הקב"ה, כך נוצרת גם בראש-השנה 'ברית' של התקשרות פנימית בין עצם המהות של עם-ישראל והקב"ה.

התקשרות זו באה לידי ביטוי על-ידי התורה והמצוות, מכיוון שהתורה היא בבחינת מקשר, שמחבר את עם-ישראל עם הקב"ה. ועם זאת, לאחר שיהודי מתקשר עם הקב"ה על-ידי התורה, נוצרת ביניהם התקשרות עליונה יותר, שלמעלה מההתקשרות שעל-ידי התורה. זו הברית העצמותית בין הקב"ה לישראל, ברית שמביאה גם שפע של טובה מהקב"ה, בגשמיות העולם הזה, ובטוב הנראה והנגלה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יט, עמ' 258)

----------

1) דברים כט,ט.

2) שם, א.

3) תוספות דיבור המתחיל "קללות שבתורת כוהנים" מגילה לא,ב. טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד. לקוטי תורה ריש פרשת נצבים.

4) ראה פענח רזא סוף פרשת נצבים. לקוטי תורה שם. תורת הבעש"ט הובאה ב"היום יום" כ"ה באלול.