מאמרים נוספים בפרשה
	ברכות ה' בשפע גשמי
	כוח לעקור הרים
	ברית כפולה
	אגודה אינה נשברת
	יש לך כוח – עובדה
	הראש זקוק לרגל
	חוטבי עצים ושואבי מים
	ברית עם הקב"ה
	כל יהודי הוא "עשיר"
	קיום נצחי לעם-ישראל
	עם-ישראל אינו מיעוט
	לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'
	כשהקב"ה יוצא מהגלות
	עד שייגאל האחרון
	תשובה כפולה
	לא בשמים
	קרוב אליך
	למצוא גם בפרטים את המאחד
	ברכה שגורמת להעמקת התשובה

אתם נצבים היום כלכם (דברים כט,ט)

בשבת שלפני ראש-השנה קוראים תמיד את פרשת ניצבים¹, שבה כורת הקב"ה ברית עם כל עם-ישראל: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם... עד שואב מימיך, לעברך בברית ה'".²

בפסוק זה בולטים שני מוטיבים, שלכאורה סותרים זה את זה³: תחילה מודגשת ההתאחדות של כל חלקי העם - "אתם ניצבים היום כולכם" - כולם כאחד, בלי שייראה הבדל בין איש לרעהו; ומיד אחר-כך מפרטת התורה בפרוטרוט את כל הדרגות השונות הקיימות בעם, מ"ראשיכם" ועד "חוטב עציך ושואב מימיך".

אחדות וייחודיות

כאן מלמדת אותנו התורה, כי צריך להיות שילוב של שתי הגישות: מצד אחד צריכים כולם להתאחד, כאילו היו איש אחד; ובה בשעה צריך כל אחד ואחד לדעת את תפקידו המיוחד ואת השליחות המיוחדת לו בלבד, על-פי מעמדו וכישוריו.

אלא שדרישה זו אינה קלה. אם מדגישים את המכנה המשותף, מטשטשים את ההבדלים בין איש לרעהו; ואם מדגישים את ההבדלים - איך שומרים על האחדות המוחלטת?

התשובה היא: "לפני ה' אלוקיכם" - מכיוון שכולם עומדים לפני הקב"ה, והקשר עם הקב"ה מקיף את כל מהותו של האדם⁴, אין הייחודיות של כל אחד ואחד מפריעה לתחושת האחדות המושלמת.

תפקיד ה'ראשים'

אין הדבר דומה לקבוצת אנשים שמתארגנת למטרה מסויימת, כאשר כל אחד ואחד תורם מהונו, מעמלו ומידיעותיו. שם התרומה למפעל המשותף היא רק בפרט אחד מתוך מהותו של האדם, ואילו בכל שאר הדברים נשאר כל אחד ואחד בגדר מציאות לעצמו. אך כאשר יהודים מתאחדים "לפני ה' אלוקיכם", במטרה לעבור בברית ה', כאן הברית מקיפה את כל מהותו של האדם, עם כל כוחותיו ותכונותיו. לכן כאן אין סתירה בין ייחודיותו של כל אחד ואחד ותפקידו המוגדר לבין האחדות של "כולכם".

תפקידם של "ראשיכם", של המנהיגים הרוחניים ובעלי ההשפעה בקהילותיהם (ואף של כל אדם כראש משפחתו), לחזק את ענייני היהדות באופן מעשי ויום-יומי. הם צריכים לדבר אל הציבור על דברים פשוטים ומעשיים ולעורר רוח של תשובה. תפקידם של היהודים הפשוטים לעמוד מול כל הקשיים בלי פשרות ובכל התוקף.

לגלות את הכוחות

יבוא אדם ויטען: בימינו קשה להקפיד תמיד על יהדות שלמה, חסרת פשרות. באה התורה וקובעת: "אתם ניצבים" - לא כציווי או הבטחה, אלא כקביעת עובדה. זו עובדה קיימת שיהודי ניצב איתן, עם כל התוקף, ויש לו היכולת למלא את רצון ה'. עליו רק לגלות את הכוחות הגנוזים בו.

עלינו להתחיל את השנה בהחלטה למלא את שליחותו של הקב"ה בעולם, ואז יקיים הקב"ה את המשך הפסוק: "למען הקים אותך היום לו לעם", עד השלמות הגדולה ביותר - הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 462. איגרות-מלך כרך א עמוד עה)

----------

1) תוספות דיבור המתחיל "קללות שבתורת כוהנים" מגילה לא,ב. טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד. לקוטי תורה תחילת פרשת ניצבים.

2) דברים כט,ט ואילך.

3) ראה גם כן אור החיים כאן.

4) ראה טור ושולחן ערוך אורח חיים סימן ה.