לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו (דברים כב,יא)
בתורה יש כמה וכמה איסורים על כלאיים ועל ערבוב של שני מינים זה בזה. בפרשתנו מנויים בזה אחר זה כמה מהם - "לא תזרע כרמך כלאיים"1, "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, לא תלבש שעטנז, צמר ופשתים יחדיו".2
יש הבדל בין האיסורים הללו: בעוד איסור הכלאיים בגידולי קרקע ובבהמה הוא בכל מקום ובכל מצב, הרי איסור שעטנז אינו חל בציצית ובמקדש. מיד לאחר איסור שעטנז נאמר3 "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך", ומכאן למדו, שאפשר לעשות ציצית באופן של כלאיים - "אף מן הכלאיים". גם בבגדי הכהונה הותר השעטנז, והאבנט שחגרו הכוהנים היה עשוי מצמר ומפשתים.
לא לערבב
הסבר הדבר טמון בטעם הפנימי של האיסורים הללו. הטעם לאיסור כלאיים הוא למנוע ערבוב הגדרים שקבע הקב"ה בבריאה. אסור לעשות כלאיים בגידולים ובבעלי-חיים, כדי לשמר את המינים המקוריים שברא הקב"ה ולמנוע היווצרותם של מיני כלאיים.
וכאן יש הבדל בין כלאיים של גידולי קרקע ובהמות לבין כלאיים של שטענז: בעוד הכלאיים בגידולי קרקע ובבהמות יוצרים ערבוב מהותי ופנימי בין המינים, הפך ההפרדה שקבע הקב"ה בין המינים, הרי הכלאיים של שעטנז הם חיצוניים בלבד, שכן גם לאחר ערבוב הצמר והפשתה בבגד הם נשארים מינים נפרדים, שרק מחוברים זה לזה וגם לאחר מכן אפשר להפריד ביניהם.
חסד וגבורה
איסור שעטנז נכלל בתוך ה'חוקים', המצוות העל-שכליות. הרמב"ן אומר4, שטעם האיסור הוא "נעלם". רבנו בחיי5 אומר, ששעטנז "מערבב הכוחות העליונים". מוסבר על כך, שצמר רומז למידת החסד העליונה ופשתים רומזות למידת הגבורה, ולכן נאסר השעטנז, שכן יש בכך משום ערבוב מידת החסד ומידת הגבורה.
לכאורה אפשר לשאול, מדוע אסור לערבב את שתי המידות הללו, הלוא האחדות והשלום בין ניגודים היא התכלית והיא השלמות, וכל העבודה הרוחנית היא ליצור מיזוג ו'התכללות' בין המידות השונות שבנפש?
אחדות בקדושה
ההבדל הוא, שהתכללות היא אכן תכונה נכונה בתוך תחומי הקדושה. שם יש התבטלות כללית לקב"ה, ולכן יכולות גם מידות מנוגדות לפעול יחד ובהרמוניה, כמאמר חז"ל6, "אין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במידת הקב"ה בלבד". מטעם זה הותר השעטנז בציצית ובמקדש.
אבל בענייני העולם, כאשר לא מורגשת ההתבטלות לקב"ה, יש חשש שהערבוב בין המידות לא יביא אחדות ושלמות אמיתית, אלא זה יהיה ערבוב מין בשאינו מינו. לכן נאסר השעטנז, כדי לשמור את הגדרים שקבע הקב"ה בעולמו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כט, עמ' 122)
----------
1) דברים כב,ט.
2) שם, י-יא.
3) שם, יב.
4) על הפסוק (ויקרא יט,יט): "בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזריע כלאים, ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך".
5) על הפסוק ויקרא שם.
6) ספרי על הפסוק (דברים ו,ה): "ואהבת את ה' אלוקיך".
|