מאמרים נוספים בפרשה
	אפשר לנצח בלי מלחמה
	מלחמות חובה ורשות
	שני אויבים, מקור אחד
	כוחה של "מצווה קלה"
	שכר המצוות - עכשיו או לעתיד?
	כשיוצאים לדרך צריכים "מעקה"
	צריך מעקה בחיים
	לקרב בלי להתנשא
	אחדות והפרדה
	עבודה בלי טרדות
	איך יכול הקב"ה "לגרש"?
	הקב"ה אינו נפרד מישראל
	לא למהר "להתגרש"
	דבקות באלוקות ופרישות מתאוות העולם
	יהודים כפועלי ה'
	משפט צדק - חד משמעי
	בלי כוונה
	לזכור כדי להשכיח
	לא לערבב כוחות נפשיים
	מלחמה לשם זיכוך

למען ייטב לך והארכת ימים (דברים כב,ז)

על מצוות שילוח הקן, המופיעה בפרשתנו, מציינת התורה שכר גדול: "למען ייטב לך והארכת ימים".¹ נשאלת השאלה: מצווה זו קלה ביותר, מדוע ניתן עליה שכר כה רב? משיב רש"י, שדווקא זאת מבקשת התורה ללמדנו: "אם מצווה קלה, שאין בה חסרון-כיס, אמרה תורה 'למען ייטב לך והארכת ימים' - קל-וחומר למתן שכרן של מצוות חמורות".

כלומר, התורה בחרה לציין את השכר הגדול דווקא במצווה קלה מאוד, שגם אין בה שום הוצאות כספיות, כדי לתת לנו מושג-מה על השכר העצום הצפוי למקיימי שאר המצוות, ובפרט המצוות החמורות, שגם יש בהן הוצאות ממוניות.

בלי קשיים

הסבר זה עדיין דורש ביאור: אם התורה חיפשה דווקא "מצווה קלה שאין בה חסרון-כיס", כדי להמחיש את גודל שכרם של מקיימי המצוות, הייתה יכולה לבחור מצוות קלות עוד יותר, שאפילו אין צורך לבצע פעולה מעשית כדי לקיימן, כמו קריאת שמע, שהיא בדיבור בלבד?

אלא ייחודה של מצוות שילוח הקן, שהיא נחשבת 'קלה' משום שאינה כרוכה בשום קשיים. מצווה זו מתקיימת במצב שהאדם אינו עסוק בשום דבר אחר, אלא הוא רוצה ממילא לקחת את קן הציפור, והדבר האחד והיחיד הנדרש ממנו הוא מעשה פעוט - לשלח את האם. ועל זה אומרת התורה ששכרו גדול ביותר.

גודל השכר

במצוות אחרות, כמו קריאת שמע, עלולים להתעורר קשיים. למשל, כשהאדם טרוד ועסוק באותו זמן בדברים אחרים, והוא צריך לעזוב את עיסוקיו ולקרוא את שמע - נדרש האדם להתגבר ולהפסיק את ענייניו לצורך קריאת שמע. לו הייתה התורה בוחרת במצווה זו כדי ללמדנו את גודל שכרם של מקיימי מצוות, היינו חושבים שהשכר הוא משום שקיומה של מצווה זו כרוך לעיתים בקשיים.

לכן בחרה התורה דווקא במצוות שילוח הקן, מצווה קלה בכל המובנים - אינה דורשת אלא פעולה קלה, אינה כרוכה בקשיים ואין בה חסרון-כיס. ואם במצווה קלה כזאת נאמר "למען ייטב לך והארכת ימים" - קל-וחומר בשאר מצוות.

מצווה גוררת מצווה

לאחר מצוות שילוח הקן נאמר²: "כי תבנה בית חדש, ועשית מעקה לגגך", ואחר-כך מפורטות מצוות הכרם והשדה, שעטנז וכו'. אומר על כך רש"י: "אם קיימת מצוות שילוח הקן, סופך לבנות בית חדש ותקיים מצוות מעקה, שמצווה גוררת מצווה, ותגיע לבגד ולשדה ולבגדים נאים".

כאן אנו רואים לא רק את גודל שכרה של המצווה, אלא גם את כוחה של 'מצווה קלה' לגרור מצוות נוספות. כאשר מתעוררת עצם נשמתו של יהודי, אף שבתחילה היא מוצאת את ביטויה ב'מצווה קלה', מביא הדבר בהמשך לקיום כל המצוות האחרות, וזוכים לכתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה בכל הפרטים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 133)

----------

1) דברים כב,ז.

2) שם, ח.