מאמרים נוספים בפרשה
	לרומם את הארציות
	כיצד להכיר תודה
	שמחה שלמה
	יהודי כביכורים
	לתת לקב"ה את המובחר
	הביכורים כמשל לחיים
	מן הקצה אל הקצה
	שמחה בכל רגע
	בת-קול עונה לדברי היהודי
	הקשר בין יהודי לבוראו
	הולכים בדרכי הבורא
	כיצד יילך האדם בדרכי הבורא
	ניקוי כלים לקראת ראש-השנה
	הטוב הטמון בתוך הרע
	הקב"ה מתחרט על הגלות
	הברכות הנסתרות
	ניסים וחסדים
	הבנה לאחר ארבעים שנה
	מפתח הגשמים ומפתח הפרנסה
	עם-ישראל כאוצר גנוז

ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך (דברים כו,יא)

יהודי צריך תמיד להיות שמח. אחת התורות שאמר הבעש"ט ביום-הולדתו¹, ח"י באלול, היא: "יהודים הם שמחים על שזכו להיות עבדי ה'". יש גם הוראה: "עבדו את ה' בשמחה"², ומאחר שכל מהותו של יהודי היא עבודת ה' - הרי שתמיד הוא צריך להיות שמח. וכן נאמר גם בפרשתהשבוע, שצריך אדם לנהוג בבחינת "עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".³

אולם אף-על-פי שאת כל המצוות צריך לקיים בשמחה, יש מצוות שהתורה מדגישה במיוחד את חשיבות השמחה. מצווה כזאת היא הבאת הביכורים, שבה נפתחת פרשת-השבוע. כאשר התורה מתארת את אופן קיום המצווה, היא מורה ליהודי: "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך".⁴

לתת לה' את המובחר

מצוות הביכורים⁵ מבטאת יסוד מרכזי בעבודת ה'. המצווה אומרת, שיש לקחת את "ראשית כל פרי האדמה", את המובחר שבפירות, ולהביאו לה'. מצוה זו נוהגת רק כשבית-המקדש קיים, ולכן שבזמן הזה אין באפשרותנו לקיימה כפשוטה. אך משמעותה הרוחנית קיימת בכל זמן ובכל מקום.

מה מורה לנו מצוות ביכורים בעבודת ה'?

"כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" - כאשר יהודי מגיע למקום המסויים שאליו הובילו ה', עליו לדעת שזה המקום שאותו הועיד לו הקב"ה כדי לזככו על-ידי התורה ומצוותיה. במובן הרוחני חלה הוראה זו גם על חוץ-לארץ, כפתגם אדמו"ר הצמח-צדק⁶: "עשה כאן ארץ-ישראל".

שבח והודיה

מה עושה יהודי בהגיעו לאותו מקום? אומרת התורה: "ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך". את הביכורים לה' צריך להביא דווקא מה"ראשית" - ממיטב הזמן והכוח. בכך נותן היהודי שבח והודיה לה', על שהעניק לו את "הארץ" ואת שפע הטוב והברכה.

במישור האישי, מתבטא הרעיון של מצוות ביכורים בכך, שאדם מקדיש את ראשית יומו למתן שבח והודיה לה'. עם הקימה בבוקר הוא פונה לה' ואומר: "מודה אני לפניך וכו'". מיד אחר-כך הוא מתפלל ולומד תורה. ורק אחרי כל זאת הוא פונה לעבודת יומו, ורואה בה את ברכת ה'.

שמח בעצם יהדותו

וכל זה מלווה בשמחה גדולה. לא רק שמחה על הצלחה פרטית או ברכה זו או אחרת. השמחה היא כללית ומקפת - "ושמחת בכל הטוב" - שמחה על עצם מציאותנו, על עצם העובדה שזכינו להיות יהודים ולעבוד את בוראנו.

שמחה כזאת חובקת את כל חיי היום-יום, את כל מעשינו ופעולותינו. גם כשיהודי עוסק בעבודתו ובשאר צרכיו, אין הוא נפרד מהשמחה הזאת, כי בכל רגע ורגע הוא מרגיש את השמחה על "כל הטוב". ומתוך שמחה זו אנו זוכים שהקב"ה יכתבנו ויחתמנו לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה ושמחה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות ה'תשמ"ח כרך ב, עמ' 636)

----------

1) נדפס בכתר שם טוב הוספות סימן ג.

2) תהילים ק,ב.

3) דברים כח,מז.

4) דברים כו,יא.

5) שם כו,א ואילך.

6) איגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק א עמוד תפה.