מאמרים נוספים בפרשה
	מיזוג המעלות מביא נצחיות
	לקרוע את ההסתר
	אין עוד מלבדו
	הקב"ה הוא הכול
	להיות 'שלט' חי
	יש לנו מקלט
	נקודה למעלה ונקודה למטה
	קול גדול שנשמע לנצח
	הקול שלא היה לו הד
	אהבה ויראה בלב אחד
	הרב - אב, התלמידים – בנים
	עבודת היום ועבודת הלילה
	מן היד אל הראש
	כוח מיוחד מול האוייב
	מחר ניטול את השכר
	נחמה כפולה ומושלמת
	לגלות את הגאולה
	שתי דרכים לגילוי האחדות האלוקית

בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (דברים ו,ז)

שתי מצוות עיקריות מופיעות בפסוק אחד בפרשתנו: מצוות קריאת שמע ומצוות תלמוד תורה. שתיהן נלמדות מהפסוק "ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך".¹

שתי המצוות הללו אינן שוות בהגדרותיהן:

מצוות קריאת שמע מוגדרת בזמן, ובעצם יש כאן שני עניינים נפרדים - "ובשכבך ובקומך" - קריאת שמע של שחרית וקריאת שמע של ערבית, שעל כל אחת ואחת מהן מברכים ברכות נפרדות.

לעומת זאת, מצוות תלמוד תורה היא מצווה תמידית, שאינה מתחלקת לזמנים, אלא זו חובה המוטלת תמיד על האדם לעסוק בתורה, וגם את ברכת התורה מברכים פעם אחת ביום בעבור כל היום והלילה.²

שינויים וקביעות

לכאורה היו הדברים צריכים להיות הפוכים: לימוד התורה קשור בהבנה והשגה, ובזה יש שינויים בין הזמנים. יש גם סוגי לימוד שמתאימים לשעות היום וסוגי לימוד שמתאימים לשעות הלילה.³ לעומת זאת, קריאת שמע עניינה קבלת עול מלכות שמים, ודבר זה חייב להיות אחיד במשך כל היום והלילה.⁴

מדוע אפוא קבעה התורה שקריאת שמע (שעניינה תמידי) תתחלק לשתי מצוות נפרדות, ליום וללילה, ואילו לימוד התורה (שיש בו שינויים בין הזמנים) נקבע למצווה תמידית, שאין בה שום חילוקים והבדלים?

להמליך את הקב"ה

הסבר הדבר קשור במהותם הפנימית של קריאת שמע ולימוד התורה ובפעולתם הרוחנית. עניינה של קריאת שמע, להמליך את הקב"ה על העולם (כפי שמרומז באותיות 'אחד'⁵ - להמליך את הא', 'אלופו של עולם', על הח' - שבעת הרקיעים והארץ, והד' - ארבע רוחות העולם). לכן מתחלקת מצוות קריאת שמע לבוקר וערב, כדי להחדיר את האחדות האלוקית הן לתוך מציאות היום והן לתוך מציאות הלילה.

לעומתה, התורה אינה נתפסת בגדרי העולם, והיא במהותה למעלה מהעולם. התורה, גם כפי שהתלבשה במושגי העולם הגשמי, היא למעלה מענייני העולם, והיא נמשלה לאש ("הלוא כה דברי כאש"⁶), שאינה מקבלת טומאה.⁷ לכן חיובה תמידי, למעלה מהשינויים שיש בעולם.

כוח בלילות

נקודה נוספת: קריאת שמע מבטאת את עבודת האדם (להמליך את הקב"ה על העולם). בעבודה זו יש שינויים, שכן לא בכל זמן מאיר האור האלוקי בנפש האדם. על כך אומרים לו, שהוא צריך להחדיר את האחדות האלוקית בעולם הן ב'יום', שמסמל את זמן האור והגילוי האלוקי בנפשו, והן ב'לילה', בשעה שאין גילוי אלוקי בנפשו.

אולם כדי שיהיה לאדם הכוח להחדיר את האחדות האלוקית בעולם גם כאשר הוא נמצא ב'לילה', בזמן של העדר גילוי אור אלוקי, עליו לשאוב כוח מהתורה, שהיא למעלה משינויי הזמנים והמצבים ולמעלה מענייני העולם, והיא הנותנת לו כוח בעבודת ה'לילה'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 21)

----------

1) דברים ו,ז.

2) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן מז סעיף ז.

3) למשל, תורה שבכתב שייכת יותר ליום ואילו תורה שבעל-פה - ללילה. ראה ילקוט שמעוני תישא רמז תו: "מניין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה, אלא בשעה שהיה הקב"ה מלמדו מקרא, היה יודע שהוא יום; ובשעה שהיה מלמדו משנה, היה יודע שהוא לילה". הדבר נוגע גם למעשה (ראה באר היטב אור-חיים סוף סימן רלח. ברכי יוסף שם. ועוד).

4) ראה חינוך מצווה תק.

5) ברכות יג,ב. ספר מצוות קטן הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן א.

6) ירמיה כג,כט.

7) ברכות כב,א.