מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי מחפש תמיד את הנס
	"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
	למה המשיח נקרא "מצורע"?
	כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
	גודל חביבותו של יהודי
	כל מילה מדוייקת
	לכפר על הזולת
	למצוא את המטמון
	לעולם יש תקנה
	יהודי, בפנימיותו, נשאר טהור
	מהנגע באים לגילוי המטמון

אתה הראת לדעת (דברים ד,לה)

בפרשתנו מתאר משה רבנו את ההתגלות האלוקית על הר-סיני, ואומר לדור שעומד להיכנס לארץ: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".¹ רש"י מפרש פסוק זה: "כשנתן הקב"ה את התורה, פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים, כך קרע את התחתונים וראו שהוא יחידי. לכך נאמר אתה הראת לדעת".

רש"י, אף שבעיקרון הוא בא לפרש את 'פשוטו של מקרא'², צופן בפירושו גם סודות ורבדים עמוקים של התורה.³ כך גם בפסוק זה רומז רש"י דברים עמוקים בלשון שבו הוא משתמש לגבי העולמות העליונים והתחתונים: על העולמות העליונים משתמש רש"י במילה 'פתח' ואילו על העולמות התחתונים הוא אומר 'קרע'. אך באמצע הוא משתמש בביטוי 'קרע' גם על העולמות העליונים.

להסיר כיסוי

יש הבדל מהותי בין פתיחה לקריעה: כשאדם פותח דבר-מה, הכוונה שהוא מסיר כיסוי או הסתר כלשהו ומגלה את הדבר כפי שהוא. ואילו כשאדם קורע דבר-מה - הכוונה שהוא שובר ומבטל את הדבר לגמרי. למשל, בקריעת גזר-דין⁴ - מבטלים את פסק-הדין לחלוטין.

לאור זאת מובן מדוע נאמר על העולמות העליונים הביטוי 'פתח'. בעולמות העליונים יש גילוי רב של אור ה', אלא שאור זה מוסתר ונעלם מאיתנו. לכן כשרצה הקב"ה להראות לעם-ישראל את האור האלוקי - היה עליו פשוט 'לפתוח' את הרקיעים וכך לגלות את הקדושה שבהם.

לשבור התנגדות

אולם המצב בעולם הזה התחתון שונה לחלוטין. כאן לא מדובר רק בכעין 'מכסה' שמסתיר את האמת האלוקית, שדי להסירו כדי שיתגלה האור. כאן מדובר בעולם שכל-כולו תחושת מציאות עצמאית, מנותקת מהקב"ה. זה כל עניינו של העולם הזה - הוא מקרין תחושה של קיום עצמאי, שאינו זקוק לקב"ה.

לכן כאן לא די ב'פתיחה' ובגילוי האמת, שכן מציאות העולם, בעצם מהותה, היא סתירה לאמת האלוקית. כאן יש צורך ב'קריעה' - בשבירת ההתנגדות של העולם הזה ובביטול תחושת הישות שבו, ואז יכולה להתגלות האמת האלוקית.

ניתן לנו הכוח

עם זאת נוקט רש"י גם לגבי העולמות העליונים את הביטוי 'קרע'. כאן בא לידי ביטוי החידוש המיוחד של מעמד הר-סיני, כפי שנרמז בפסוק: "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו". במעמד זה התגלה הקב"ה בכבודו ובעצמו, ולגבי התגלות כזאת, גם העולמות העליונים הם בבחינת העלם והסתר, שלא די 'לפתחו' אלא יש 'לקרעו'.

בכך נתן לנו הקב"ה כוח לא רק 'לפתוח' את ההסתרים שמעלימים את האמת, אלא גם 'לקרוע' את הגבלות העולם ואת גדרי המציאות של הגוף הגשמי, ולהגיע להכרה ש"אין עוד מלבדו".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כד, עמ' 36)

----------

1) דברים ד,לה.

2) בראשית ג,ח.כד.

3) 'היום יום' כ"ט בשבט.

4) ראש השנה טז,ב. ובכמה מקומות.