מאמרים נוספים בפרשה
	יש לימוד ויש לימוד
	כשהקב"ה מצווה - אפשר לבצע
	צריך לחשוב לבד
	לא לנטות מהאמת
	המנהיג מקריב את עצמו
	בלי מסקנות מיותרות
	אין לנתק את המעשה מהכוונה
	הכוח לעשות דברים בלתי-אפשריים
	תשובות מוחצות
	הוויכוח עם המרגלים
	התורה לא ניתנה למלאכי-השרת
	עונש לטובה
	אצל הקב"ה אין "לא יכול"
	"עושה האמת מפני שהוא אמת"
	הקב"ה אוהב את הקטנים
	כוחו של משה רבנו
	כוונות וביצוע
	לא לנתק את הציצית מהטלית
	מסירות-נפש למען בני הדור
	קביעת גבולות כבסיס לאחדות

והלוא קרע לנו את הים, והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו (פירוש רש"י, במדבר יג,ל)

כאשר חזרו המרגלים מארץ-ישראל והסיתו את העם נגד הכניסה לארץ, התייצב כלב בן-יפונה נגדם וקרא לעם-ישראל שלא להיגרר אחר דברי חבריו המרגלים. מספרת התורה¹: "ויהס כלב את העם אל משה" - כלב השתיק את העם ואז אמר את דבריו.

כיצד השתיק את העם? אומרת התורה: "אל משה". מפרש רש"י²: "צווח ואמר, וכי זו בלבד עשה לנו בן-עמרם?! השומע היה סבור שבא לספר בגנותו... שתקו כולם". כלומר, כלב פתח בנימה שהשתלבה באווירה הכללית המתנגדת למשה, וכאשר השתתק הקהל כדי לשמוע מה בפיו, אמר: "והלוא קרע לנו את הים, והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו".

שלוש טענות

מכיוון שכלב בחר שלוש דוגמאות לתאר את מעשיו של משה רבנו, עלינו לומר, שבשלוש הדוגמאות הללו טמונה תשובה לשלוש טענות מרכזיות של המרגלים.

בתחילה אמרו המרגלים³: "עז העם היושב בארץ, והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילידי הענק ראינו שם". כלומר, הם טענו שמצד גבורת עמי כנען אי-אפשר לכבשם.

אך מכיוון שידעו שישראל הם מאמינים בני מאמינים⁴, וכבר ראו את ניסי ה' וגבורותיו, לא הסתפקו בכך וטענו עוד⁵: "עמלק יושב בארץ הנגב". בכך ביקשו להזכיר לבני-ישראל את מלחמת עמלק. מלחמה⁶ זו באה משום שבני-ישראל הטילו ספק "היש ה' בקרבנו אם אין".⁷ אמרו המרגלים: על מה אנחנו סומכים? אם על הנס - הרי עצם הדבר שלא בטחנו בקב"ה ושלחנו מרגלים לארץ-ישראל, אולי יש בכך משום הטלת ספק בכוחו של הקב"ה ולכן לא יעשה לנו נס.

למעלה מהטבע

אך גם בזאת לא הסתפקו ואמרו עוד⁵: "והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל-יד הירדן". בכך ביקשו לומר, שגם אם בני-ישראל מאמינים שבכל-זאת יעשה להם הקב"ה ניסים בעת כיבוש הארץ, מי לידם יתקע שיעשה ניסים גם בדרך לארץ-ישראל, בשלב שהוא רק הכנה לכיבוש הארץ.

כלב בן-יפונה הפריך את שלוש הטענות הללו. על הטענה הראשונה, בדבר כוחם ועוצמתם של עמי כנען, אמר: "והלוא קרע לנו את הים". בכך התכוון לומר: גם בקריעת ים-סוף נדרשה מלחמה מול המצרים, ובדרך הטבע לא יכלו לנצחם, והקב"ה חולל נס למעלה מדרך הטבע.

לא להתפתות

על הטענה השנייה, שאולי בגלל הטלת הספק ביכולת ה' לא יעשה להם נס, אמר: "הגיז לנו את השליו". גם השליו ניתן במענה להתאוננות של בני-ישראל "מי יאכילנו בשר".⁸ ואף-על-פי שזו הייתה עלילה ותואנה בלבד, בכל-זאת עשה להם הקב"ה נס והגיז להם את השליו.

ועל הטענה השלישית, שאולי לא יעשה נס בעניינים שהם הכנה בלבד, השיב: "הוריד לנו את המן". גם ההליכה במדבר הייתה רק הכנה לכניסה לארץ-ישראל, ואף-על-פי-כן חולל הקב"ה ניסים והוריד לבני-ישראל מן.

בכך לימד כלב את בני-ישראל שאין להתפתות לעצת היצר ולא להקשיב לכל תחבולותיו, ויש למלא את שליחות ה', ואז בוודאי יצליחו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמ' 82)

----------

1) במדבר יג,ל.

2) מסוטה לה,א.

3) במדבר יג,כח.

4) שבת צז,א.

5) במדבר יג,כט.

6) רש"י שמות יז,ח.

7) שמות יז,ז.

8) במדבר יא,ד. וברש"י.