מאמרים נוספים בפרשה
	שלוש אותיות, שלוש תפיסות
	לראות את היחיד שבציבור
	בית מלא ספרים חייב במזוזה
	מיטב הכוחות - לקב"ה
	מחלוקת שהניבה תוצאה חיובית
	מה, בעצם, רצה קורח?
	שוויון - לא בכל תנאי
	מעלת האור
	התשוקה לכהונה - תשוקה חיובית
	לימוד זכות של משה רבנו
	ניסיון ההצלה האחרון
	החיבור בין הטבע והנס
	יהודים ושקדים
	אי-אפשר להפריע ליהודי
	התבטלות גמורה
	כוחה של מחשבה
	יהודי כשליח ה'
	לתת לקב"ה מן המובחר
	נס המטות - הוכחה נצחית
	חשוב לעשות, חשוב שהמעשים יאירו

כן תרימו גם אתם תרומת ה' (במדבר יח,כח)

בין מצוות התורה יש כאלה שחובה על האדם עצמו לקיימן, ויש מצוות שהאדם יכול לקיימן גם על-ידי שליח. כאשר הוא ממנה שליח לקיים את המצווה - הרי מכיוון ש"שלוחו של אדם כמותו"¹, נחשב הדבר כאילו בעצמו עשה את המצווה.

אחת המצוות הללו היא הפרשת תרומה, שעליה נצטווינו בפרשת השבוע. אולם כאן מופיעה הבהרה: השליח חייב להיות יהודי ולא נכרי. זאת לומדים חז"ל מהמילים²: "כן תרימו גם אתם תרומת ה'". וכך אומרים חז"ל³: "מה אתם בני-ברית, אף שלוחכם בני-ברית".

דרגות בשליחות

כדי להבין זאת, עלינו להעמיק מעט במושג "שלוחו של אדם כמותו". באיזו מידה השליח הוא 'כמותו' של השולח? בעניין זה יש שלוש רמות:

א) הדרגה העליונה ביותר: השליח נכנס ממש במקומו של השולח⁴, כאילו השולח בעצמו עשה את המעשה.

ב) השליח נשאר אדם לעצמו, אולם פעולותיו ומעשיו מתייחסים לשולח, כאילו השולח עשאם.

ג) גם פעולותיו של השליח הן מעשיו-שלו, אלא שתוצאות פעולותיו מתייחסות לשולח והוא האחראי לתוצאה.

תחושת המציאות

שלוש הדרגות הללו קיימות גם בעבודת-ה'. יהודי בכלל הוא בגדר שליח - שליחו של הקב"ה למלא את תכלית הבריאה. כשיהודי עובד את עבודתו כראוי, הוא עושה זאת בכוחו של הקב"ה, ובבחינת "שלוחו של אדם (העליון) כמותו".⁵ וכאן יכולות להיות שלוש דרגות, ומלמטה למעלה:

א) הוא מצד עצמו אינו רוצה לעשות את רצון-ה', אך כופה את עצמו ומבצע את שנצטווה.

ב) למעלה מזה, כשהוא משעבד גם את נפשו לקב"ה, עד שאינו חש כל תחושת מציאות עצמאית בעשייתו, אלא מייחס את כל מעשיו לכוחו של הקב"ה.

ג) הדרגה העליונה ביותר היא, כשהוא אינו מרגיש כלל את עצמו ואת מציאותו האישית, אלא הוא בטל לחלוטין לקב"ה - 'כמותו ממש'.

רק בני-ברית

לאור זאת יובן מדוע רק 'בני-ברית' יכולים להיות שליחים. עצם היכולת של אדם להיות שליחו של ה', עד לבחינת 'כמותו ממש', נובעת מהברית הפנימית העמוקה שנכרתה בין הקב"ה לעם-ישראל. הואיל ונשמות ישראל הן 'חלק א-לוה ממעל ממש'⁶, לכן יכול יהודי להיות שלוחו של הקב"ה עד שהוא נעשה 'כמותו ממש'.

כוח זה ניתן לכל יהודי, שלכן כל יהודי יכול להיות שליח. גם אם כרגע הוא שרוי בדרגה נמוכה, יש בכוחו להיות שלוחו של הקב"ה 'כמותו ממש', אם יגלה את עומק התקשרותו בקב"ה, שנובעת מעצם נשמתו. או-אז יחדל מלהרגיש את מציאותו האישית ויחוש שהפצת אור הקדושה בעולם כולו היא עניינו-שלו, בבחינת 'כמותו ממש'.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לג, עמ' 113)

----------

1) קדושין מא,ב. ושם נסמן.
2) במדבר יח,כח.
3) קדושין מא,ב. ושם נסמן. רמב"ם הלכות אישות פרק ג הלכה יז (וראה לחם משנה שם). הלכות תרומות תחילת פרק ד. הלכות שלוחין ושותפין תחילת פרק ב.
4) ראה שאלות ותשובות הריב"ש סימן רכח.
5) לקוטי תורה ויקרא א,ג.
6) תניא תחילת פרק ב.