מאמרים נוספים בפרשה
	אחדות אמיתית - סביב התורה
	הכנה לקבלת התורה
	גם במדבר מקימים משכן לה'
	מפקד שיש בו כוח
	עם התפקיד באים הכוחות
	חשיבותה של הכמות
	דבר ספור לא מתבטל
	מיפקד שמבטא חיבה ואחדות
	הפרט מתחבר עם הכלל
	למעלה ממספרים וחישובים
	לשמור על הגבולות
	הקדושה תמיד בהישג-יד
	להיוולד מחדש
	טוב לצדיק, טוב לשכנו
	שלושה מעגלים של התמודדות
	ספירה שהיא הכנה
	שתי ספירות כהכנה לשבועות

אלה קרואי העדה נשיאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם (במדבר א,טז)

בתחילת פרשתנו מצווה הקב"ה את משה למנות את בני-ישראל. לצורך ביצוע המניין נצטווה לקחת עמו את אהרון אחיו ואת שנים-עשר נשיאי השבטים, האנשים שהתורה מכתירה אותם בתואר¹: "נשיאי מטות אבותם, ראשי אלפי ישראל הם".

אפשר היה לחשוב, שתפקידו של כל אחד ואחד מהנשיאים היה לסייע למשה רבנו בספירת בני שבטו. אולם הקב"ה ציווה, שהנשיאים יהיו עם משה בספירת כל השבטים. כלומר, שנים-עשר הנשיאים היו צריכים להיות בעת המפקד של כל שנים-עשר השבטים.

תפקיד הנשיאים

כאן, למעשה, ניתן תפקיד חדש לנשיאי השבטים. תפקידם אינו מצטמצם להשפעה על השבט הפרטי שלהם בלבד, אלא יש לכל אחד ואחד מהם מחוייבות לכל העם. דבר זה נרמז בלשון הפסוק: "אלה קרואי העדה", וכפי שמפרש רש"י: "הנקראים לכל דבר חשיבות שבעדה". כלומר, שנים-עשר הנשיאים הם הנקראים לכל דבר בעל חשיבות לעם-ישראל כולו.

אולם עלינו להבין למה היה צורך בכך. מובן למדיי מדוע היו צריכים משה רבנו ואהרון הכוהן להיות מעורבים בספירת כל בני-ישראל, שכן הם המנהיגים של כל העם (משה - הגואל והמנהיג, ואהרון - הכוהן הגדול); אך איזה קשר יש בין נשיא שבט לשאר בני-ישראל, שאינם מבני שבטו?

שתים-עשרה דרכים

הסבר הדבר קשור בייחודו של מניין זה לעומת המניינים הקודמים. במניינים הקודמים ספרו את כל בני-ישראל כציבור אחד, בלי לציין את החלוקה לשבטים. סוג זה של מניין מבטא את המעלה שבעם-ישראל מצד עצם הנשמה, שבה אין הבדלים וחלוקות בין יהודי אחד למשנהו. אולם במניין שבפרשתנו מנו בנפרד כל שבט ושבט, ובכך באה לידי ביטוי מעלתו הייחודית.

שנים-עשר השבטים מייצגים שתים-עשרה דרכים שונות² (ראובן - עבודת ה' באופן של ראייה; שמעון - עבודה באופן של שמיעה; יששכר - עוסקים בתורה; זבולון - עוסקים במסחר ומפרנסים לומדי תורה; וכדומה), כפי שהדברים נראים בברכות שבירך יעקב את בניו. נמצא אפוא, שהמניין שבפרשתנו מבטא גם את מעלותיהם הייחודיות של השבטים עצמם.

דבר והיפוכו

כך יש במניין הזה דבר והיפוכו: מצד אחד יש בו התייחסות למעלות הפרטיות של כל שבט, ומצד שני נמנים כל ישראל בשווה, כאשר הגדול שבגדולים אינו שווה יותר מאחד והפחות שבפחותים אינו שווה פחות מאחד.

אלא שדווקא שילוב זה יוצר את השלמות של עם-ישראל. גם המעלות הפרטיות של כל שבט ושל כל אדם מישראל הן חלק מהבניין השלם של העם, ויחדיו הם יוצרים שלמות אחת. שילוב זה בא לידי ביטוי בהשתתפות של כל נשיאי השבטים במניין בני-ישראל, כדי להדגיש שגם המעלות הפרטיות של כל שבט אינן אלא חלק מהשלמות הכוללת של עם-ישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 1)

-----------

1) במדבר א,טז.

2) ראה לקוטי שיחות כרך ו, עמ' 11. כרך חי עמ' 97 ואילך. ושם נסמנו המקורות.