מאמרים נוספים בפרשה
	גזברות לשם שמים
	כל יהודי חייב לעשות משכן
	העני שותף למצוות הצדקה
	מי יכול לבנות בית לה'?
	שלושה עמודים למשכן
	שלוש תרומות ומשמעותן הנצחית
	שלוש תרומות, שלושה מצבים
	זהב, כסף ונחושת - בעבודת ה'
	חשיבותם של הידורי מצווה
	למעלה מגדרים ומגבלות
	ציווי שאינו זז לעולם
	ה'משכן' בתוכנו
	קשר בל יינתק
	לקדש את הצד הגשמי של החיים
	הנחמה העתיקה
	שטות מול שטות
	להפוך את ה'שטות' ל'שטות דקדושה'
	גם הדומם מתקדש
	כשרוצים להעניק, הופכים את הגביע
	עניינו העיקרי של המקדש
	היכן הארון?

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם (שמות כה,ח)

כאשר אנו עומדים להתפלל, אנו מפנים את פנינו לעבר מקום המקדש, בירושלים.¹ התפילות עוברות דרך מקום המקדש, כפי שנאמר "וזה שער השמים".² מי שנמצא בחוץ-לארץ, צריך להפנות את פניו לעבר ארץ-ישראל, שנאמר "והתפללו אליך דרך ארצם".³

דבר זה מעורר שאלה: הלוא אנחנו מתפללים אל הקב"ה, שאיננו מוגבל במקום ונמצא בכל מקום, ככתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא".⁴ גם התפילה עצמה היא 'עבודה שבלב'⁵, עבודה רוחנית, שאינה קשורה למקום גשמי מוגבל. מדוע אפוא עלינו לכרוך את התפילות עם מקום גשמי - מקום המקדש?

למה מקום קבוע?

שאלה זו מתעוררת גם על האמור בפרשתנו - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".⁶ הקב"ה ציווה לקחת "זהב וכסף ונחושת"⁷, וחומרים נוספים, ולעשות דווקא מהחומרים הגשמיים הללו משכן לו יתברך. לימים קבע הקב"ה את מקום משכנו במקום קבוע - בירושלים. מדוע קושר הקב"ה הבלתי-מוגבל את שכינתו בדברים גשמיים ובמקום גשמי?

אלא דווקא על-ידי המקום הגשמי באה לידי ביטוי גדולתו האמיתית של הקב"ה, והיותו אין-סוף אמיתי, שלא חלות עליו שום הגבלות. כך נוצר החיבור בין הגבול ובין הבלי-גבול, חיבור שיכול להיעשות רק על-ידי עצמותו יתברך.

מעלה שהיא חיסרון

בעצם ההגדרה 'בלי-גבול' טמונה מגבלה מסויימת - מי שאיננו מוגבל, אינו יכול להיות מוגבל. למשל, הים הגדול נקרא לפעמים בלי גבול. אמנם זו מעלה גדולה, אבל כשצריך להצטמצם לגודל של כוס, נוצרת מגבלה - הים הגדול אינו יכול להיכנס במקום שגודלו כגודל כוס.

וכאן טמונה גדולתו של הקב"ה - הוא אינו מוגבל לא במגבלותיו של הגבול ולא במגבלותיו של הבלי-גבול. הוא למעלה מכל המושגים של זמן ומקום, ובה-בשעה הוא יכול לצמצם את עצמו לתוך גדרי הזמן והמקום. אין לפני הקב"ה שום מגבלות.

חיבור ההפכים

חיבור כזה של הגבול והבלי-גבול היה דווקא במקדש. המקדש היה מוגבל ויש מידות מדוייקות לגודלו ולגודלם של כליו; ועם זאת אמרו חז"ל⁸: "מקום הארון אינו מן המידה". אף-על-פי שהארון היה בעל מידה קבועה - "אמתיים וחצי אורכו וגו'"⁹ - בכל-זאת, כשמדדו משני צידיו עד הכתלים, היה נראה כאילו הוא אינו תופס מקום כלל.

החיבור הזה בין הגבול ובין הבלי-גבול צריך להיות גם בעבודתו של יהודי. מצד אחד, התפילה היא עבודת הלב, שלמעלה ממגבלות המקום, ועם זאת היא צריכה להיות לכיוון מקום המקדש. כך גם בכללות העבודה נדרש יהודי להשכין את קדושת הקב"ה לא רק בתורה ובתפילה, אלא גם בתוך ענייני העולם, שכן דווקא בכך נוצר הקשר עם עצמותו יתברך.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ג, עמ' 902)

----------

1) שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן צד סעיף א.

2) בראשית כח,יז.

3) מלכים-א ח,מח.

4) ירמיהו כג,כד.

5) ספרי דברים יא,יב. תענית ב,א.

6) שמות כה,ח.

7) שם כה,ג-ז.

8) יומא כא,א ושם נסמן.

9) שמות כה,י.