מאמרים נוספים בפרשה
	יהודי הוא כמו שם
	זרעי הגאולה בהתחלת הגלות
	החיבה הכפולה
	ירידה אחר ירידה
	עבודת ה"לבנים" של יהודי
	לא למרר את החיים
	תמציתה של התפיסה המצרית
	חינוך בא בעמל וביגיעה
	להיות "מסודר" בחיים
	יום לידתו של משה
	האחדות - תנאי לגאולה
	כוחו של ביטחון
	כסף וזהב כשכר עבודה
	משה נותן כוח למשיח
	גלגוליו של חמור
	בן גדול ובן קטן
	פרעה רוצה להפריד תורה ממדינה
	"עבודת פרך" ברוחניות
	לא לבלבל את התפקידים
	הגבהת היד בכיוון החיובי

כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון (שמות א,כב)

אחת הגזירות האיומות של פרעה מלך מצרים על בני-ישראל הייתה גזירת "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון".¹ באמצעות גזירה אכזרית זו ביקש פרעה להביא כליה מוחלטת על עם-ישראל.

כדי לרדת למשמעותה האמיתית של גזירה זו עלינו לדייק במילים.² לאחר שפרעה מצווה להשליך את הבנים ליאור הוא מוסיף: "וכל הבת תחיון". מילים אלה נראות, לכאורה, מיותרות. אנו גם מבחינים בשינוי בין דבריו של פרעה אל המיילדות העבריות לבין דבריו לבני-עמו: למיילדות הוא אומר "ואם בת היא וחיה", ואילו למצרים הוא אומר: "וכל הבת תחיון" - מילים שנשמעות כהוראה לפעולה ולא רק כהשארת הבנות בחיים.

חיים מצריים

ההסבר הוא, ש"וכל הבת תחיון" אף היא גזירה. פרעה אמר לעמו: את הבנים יש להרוג פיזית, ואילו את הבנות יש להשמיד מבחינה רוחנית. גדלו אותן לפי רוח מצרים ולא לפי רוחם של היהודים. את הבנות "תחיון" - אתם תקבעו אילו חיים יהיו להן!

גזירה זו חמורה לא פחות מגזירת ההשמדה הפיזית של הבנים - כפי שניתן להבין גם מהעובדה ששתי הגזירות באות ברצף אחד - ואולי היא אף חמורה ממנה, שכן קשה מיתה רוחנית ממיתה גופנית.³

השקיעו הילדים באלילות

אילו 'חיים' ביקש פרעה להקנות לבנות-ישראל? הדבר מרומז באופן סמלי בגזירה של השלכת הבנים ליאור. כידוע⁴, היה הנילוס האליל של מצרים. אחת הסיבות לכך היא, שהנילוס הוא שהשקה את הארץ הסובלת מצחיחות ומחוסר גשמים. היאור היה אפוא מקור החיים והשפע של מצרים, ולתוכו ציווה פרעה להשליך את הבנים.

המשמעות הסמלית שבכך היא, שכבר מגיל רך מצווה פרעה להשקיע את הילדים בתוך מעגל הפרנסה, תענוגות העולם והאלילות המצרית, מבלי לאפשר להם לקבל חינוך יהודי ראוי לשמו. זו הייתה גזירת פרעה על בנות ישראל.

שאיפות קריירה

הדברים הללו אקטואליים גם בימינו. יש גישה האומרת, שבראש ובראשונה צריך להבטיח את ה'עתיד' של הילד - שיהיה 'מסודר' בחיים. כבר מגיל צעיר מבלבלים את ראשו בדיבורים על מקצוע ועל שאיפות קריירה ומחדירים למוחו, שהדבר החשוב ביותר בעולם הוא להיות בעל מקצוע טוב, שאם לא-כן, אין לו סיכוי 'להתקדם' בחיים.

עלינו לדעת, שגישה זו יונקת מאותה גזירה 'פרעונית' קדומה והיא אסון לילדי ישראל. הדבר החשוב ביותר באמת הוא, להעניק לילדים חינוך יהודי אמיתי - ידע רחב ומעמיק בתורה והחדרת הערכים היהודיים - עד כדי לימודים יסודיים בישיבה.

כך יגדל הילד ליהודי בעל שורשים עמוקים. ובעניין הדאגה לעתידו הכלכלי - יש די זמן לחשוב על כך גם אחר-כך, וישנו גם הקב"ה הזן ומפרנס את כל הבריאה ויש באמתחתו פרנסה גם בעבור עוד יהודי.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 111)

----------

1) שמות א,כב.

2) שמות רבה פרשה א,יח.

3) דרך חיים פרק א (בשינוי לשון). וראה גם פירוש רש"י דברים כג,ט: "המחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו".

4) תנחומא וארא יג.