מאמרים נוספים בפרשה
	ניסים - דבר טבעי ליהודי
	הטוב קודם לרע
	איך זוכים ל"מאה שערים"
	הילד מנצח את הענק
	עשיו לא נולד רע
	שאלות של עשיו
	להיות כאן ולהיות בגן-העדן
	להסתכל אל הראש
	"ונהרו אליו כל הגויים"
	קדושת הארץ בימי האבות
	להתקרב מיראה
	סודה של הבאר
	לשכלל את עולמו של הקב"ה
	להתעוור - ולא לדבר לשון-הרע
	החתונה היהודית הראשונה
	נותנים כוח לנתינה נוספת
	הדרך היחידה לקבל את הברכות
	השלב המרכזי בחיי יצחק
	עשר ברכות, עשרה מאמרות

ותכהינה עיניו מראות (בראשית כז,א)

בפרשתנו מספרת התורה, שיצחק אבינו התעוור לעת זקנתו - "ויהי כי זקן יצחק, ותכהינה עיניו מראות".¹ מדוע כהו עיניו? לא מסתבר שהדבר נבע רק מזקנה, שכן באותם ימים אדם בגילו עדיין היה במלוא כוחו, ולא מצאנו אצל אחרים שכהו עיניהם בגיל כזה.

יתרה מזו: לפני-כן מספרת התורה שהקב"ה בירכו²: "ויברך אלוקים את יצחק". ודאי שברכתו של הקב"ה אמורה למנוע מחלות וייסורי זקנה, ועל-אחת-כמה-וכמה מצב של עיוורון, שעליו אמרו חז"ל³ "סומא חשוב כמת". מדוע אפוא כהו עיניו של יצחק אבינו?

הברכות ליעקב

חז"ל⁴ מביאים על כך כמה טעמים. אחד מהם: "יודע הקב"ה שיצחק מחבב את עשיו ועתיד היה לברכו, אמר הקב"ה, הריני מכהה את עיניו, כדי שלא יהא רואה למי שהוא מברך, כדי שייטול יעקב את הברכות".

כלומר, כל עניין העיוורון של יצחק נועד לאפשר ליעקב ליטול מעשיו את הברכות. אילו היה יצחק רואה ככל האדם, היה מברך את עשיו. לכן הכהה הקב"ה את עיניו, כדי שלא יראה את מי הוא מברך, ואז יוכל יעקב לקבל ממנו את הברכות.

לגלות את האמת

אך כאן נשאלת שאלה פשוטה: כדי לזכות את יעקב בנטילת הברכות לא היה הקב"ה צריך ליטול מיצחק את מאור עיניו. לכאורה היה יכול לעשות דבר פשוט הרבה יותר - לגלות ליצחק⁵ את מהותו האמיתית של עשיו, שהוא רשע⁶, וממילא היה יצחק מעביר את ברכותיו ליעקב!

ולאמיתו של דבר, גילוי זה לא היה אמור להפליא את יצחק, כי הוא כבר הכיר את נשי עשיו שעבדו עבודה זרה.⁷ אכן, הוא חשב שעשיו אינו אשם במעשיהן ואין לו יכולת השפעה עליהן, אך עצם הדבר אמור היה להתריע על חשש כלשהו. גם בעשיו עצמו הבחין יצחק בדבר לא חלק לגמרי, כפי שאמר: "אין דרך עשיו להיות שם שמים שגור בפיו".~8 אם-כן, יכול היה הקב"ה לגלות לו את האמת על עשיו ואז לא היה עולה על דעתו לברכו.

לא מלשין

התשובה היא - הקב"ה אינו רוצה לספר לשון-הרע אפילו על עשיו הרשע. וכך מספרת הגמרא⁹, שכאשר חטא עכן בימי יהושע, שאל יהושע את הקב"ה "מי חטא לך?". אמר לו הקב"ה: "וכי דילטור (מלשין) אני לך?!". לכן לא הייתה לקב"ה אפשרות למנוע את עשיו מקבלת הברכות אלא על-ידי נטילת מאור עיניו של יצחק.

מכך צריכים אנו ללמוד הוראה: אם אפילו בנוגע לעשיו הרשע אין הקב"ה מוכן לדבר לשון-הרע, קל-וחומר שצריכים אנו להיזהר שלא לדבר חלילה לשון-הרע על שום יהודי, שכן במתן-תורה אמר הקב"ה לכל יהודי "אנוכי ה' אלוקיך"¹⁰, ונתן לו כוח ש"אנוכי ה'" יהיה "אלוקיך", כוחך וחיותך¹¹; ודאי אפוא שיש להיזהר שלא לדבר לשון-הרע על שום אדם מישראל.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך טו, עמ' 211)

--------------

1) פרשתנו כז,א.

2) בראשית כה,יא.

3) פרקי דרבי אליעזר פרק לב. נדרים סד,ב.

4) תנחומא כאן (ח). רש"י פרשתנו כז,א.

5) ראה פירוש רש"י וישב לז,לג: "ולמה לא גילה לו הקב"ה".

6) ובפרט אשר בלאו-הכי ראה יצחק שדברים בגו, שהרי אברהם אביו לא בירכו (ראה פירוש רש"י בראשית כה,יא).

7) פירוש רש"י פרשתנו כו,לה.

8) שם כז,כא (מבראשית רבה פרשה סה,יט. תנחומא באבער פרשתנו יוד). אבל ראה רמב"ן ומפרשי רש"י שם.

9) סנהדרין יא,א.

10) שמות כ,ב. בלשון יחיד (ראה רמב"ן יתרו כ,ב. פסיקתא רבה פרשה כא,ו).

11) לקוטי תורה ריש פרשת ראה. ובכמה מקומות.