מאמרים נוספים בפרשה
	ניסים - דבר טבעי ליהודי
	הטוב קודם לרע
	איך זוכים ל"מאה שערים"
	הילד מנצח את הענק
	עשיו לא נולד רע
	שאלות של עשיו
	להיות כאן ולהיות בגן-העדן
	להסתכל אל הראש
	"ונהרו אליו כל הגויים"
	קדושת הארץ בימי האבות
	להתקרב מיראה
	סודה של הבאר
	לשכלל את עולמו של הקב"ה
	להתעוור - ולא לדבר לשון-הרע
	החתונה היהודית הראשונה
	נותנים כוח לנתינה נוספת
	הדרך היחידה לקבל את הברכות
	השלב המרכזי בחיי יצחק
	עשר ברכות, עשרה מאמרות

ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כה,כב)

פרשת תולדות מספרת על לידתם וחייהם של יעקב ועשיו. על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה"¹ אומרים חז"ל², שכבר בהיותם ברחם אימם נתגלו אצל יעקב ועשיו נטיות מנוגדות - יעקב נמשך לבית-המדרש, ואילו עשיו נמשך לבית עבודה-זרה. כמו-כן אומרים חז"ל, שהשניים רבו סביב "נחלת שני עולמות".

נשאלת כאן השאלה³, מדוע הייתה ביניהם מריבה בעניין זה, והלוא השאיפות השונות של כל אחד ואחד מהם יוצרת חלוקת תחומים ברורה - סביר להניח שיעקב ירצה בעולם-הבא ואילו עשיו יבחר בחיי העולם-הזה! מכאן, שיעקב רצה אף הוא את העולם-הזה ועשיו תבע אף את העולם-הבא. וזה תמוה - למה לו לעשיו הרשע לרצות בעולם-הבא?!

דרך מיוחדת

כשמתעמקים יותר בסוגיה זו, מתעוררת תמיהה גדולה על עצם העניין שבנו של יצחק אבינו, שהיה קשור אל הקב"ה בכל נימי נפשו, התאווה עוד בהיותו ברחם אימו לעבודה-זרה. השאלה אינה על כך שכאשר גדל היה לרשע, שכן לאדם ניתנה בחירה חופשית לנהוג כרצונו; אבל איך ייתכן שעוד בבטן אימו גילה עשיו נטייה טבעית לעבודה-זרה?! חייבים אנו לומר, שנטייה זו כשלעצמה לא הייתה דבר רע, אלא דרך מיוחדת בעבודת-ה'.

הרמב"ם⁴ מסביר בהרחבה שבין עובדי-ה' יש שני טיפוסים כלליים: 'החסיד המעולה' ו'הכובש את יצרו'. הראשון מתאווה רק אל הטוב, וכל עבודתו היא בעלייה מתמדת בתוך הקדושה עצמה. לעומתו, השני מתאווה גם אל הרע, וגדולתו היא בכך שהוא כובש את יצרו.

שני העולמות

יעקב ועשיו, כפי שנוצרו בטבעם, מסמלים את שתי הדרכים הללו. טבעו של יעקב - "איש תם יושב אוהלים", שהוא 'החסיד המעולה'; ואילו טבעו של עשיו - "איש יודע ציד", הוא 'הכובש את יצרו'⁵. תכלית המשיכה הטבעית של עשיו לעבודה-זרה הייתה שיתגבר עליה ויכבוש את יצרו.

על כן רבו שניהם על "נחלת שני עולמות": גם יעקב וגם עשיו, כפי שנוצרו בטבעם, רצו את שני העולמות. אלא שאצל יעקב היה העולם-הבא עיקר, בגלל היותו עולם טהור וקדוש, מתאים לשאיפתו של 'החסיד המעולה'. ואולם עשיו - הוא ראה את היתרון דווקא בעולם-הזה, שבו צריך לכבוש את היצר ולהתגבר על כל ההפרעות והמכשולים, דבר התואם את עבודת 'הכובש את יצרו'.

ההבדל ביניהם היה אפוא בשאלה, איזה משני העולמות הוא העיקר, אבל שניהם רצו בהחלט להשיג את שני העולמות, העולם הזה והעולם הבא.

לצאת לשדה

כולנו בני יעקב. יהודי צריך להיות "איש תם יושב אוהלים" - ללמוד תורה בתמימות, מבלי לנסות לעוותה ולהכניס לתוכה את הרצונות העצמיים והאישיים. זו התחלה וזה הבסיס לעבודתו של יהודי.

עם זאת צריך יהודי להיות גם "יודע ציד" - לצאת לשדה, לעולם, ולעשות מהדברים שיש בעולם 'מטעמים' לאבינו שבשמים. וכאשר היציאה אל העולם נעשית כהמשך ל"יושב אוהלים" - מגינה התורה על האדם שיוכל להצליח בשליחותו זו.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 108)

--------------

1) פרשתנו כה,כב.

2) ילקוט שמעוני ופירוש רש"י על הפסוק. סדר אליהו זוטא פרק יט.

3) ראה גם של"ה פרשתנו רפט,א.

4) שמונה פרקים פרק ו.

5) אבות ריש פרק ד.