מאמרים נוספים בפרשה
	ניסים - דבר טבעי ליהודי
	הטוב קודם לרע
	איך זוכים ל"מאה שערים"
	הילד מנצח את הענק
	עשיו לא נולד רע
	שאלות של עשיו
	להיות כאן ולהיות בגן-העדן
	להסתכל אל הראש
	"ונהרו אליו כל הגויים"
	קדושת הארץ בימי האבות
	להתקרב מיראה
	סודה של הבאר
	לשכלל את עולמו של הקב"ה
	להתעוור - ולא לדבר לשון-הרע
	החתונה היהודית הראשונה
	נותנים כוח לנתינה נוספת
	הדרך היחידה לקבל את הברכות
	השלב המרכזי בחיי יצחק
	עשר ברכות, עשרה מאמרות

ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים (בראשית כו,יב)

פרשתנו מספרת על יצחק אבינו, אשר שקל לרדת למצרים בשנת הרעב, והקב"ה ציווהו: "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך".¹ יצחק אכן נשאר בארץ, ואף-על-פי שזו הייתה שנה שחונה, זרע את האדמה.

מספרת התורה²: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים". מה פשר ההדגשה "בארץ ההיא", "בשנה ההיא"? מפרש רש"י: "שניהם למה? לומר שהארץ קשה והשנה קשה". כלומר, אף-על-פי שזו הייתה שנת בצורת והקרקע הייתה קשה לגידול, בכל-זאת הצליח יצחק להוציא ממנה "מאה שערים" - פי מאה.

נס מופלא

בעניין "מאה שערים" מביא רש"י שני פירושים:

פירוש אחד, "שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה על אחת שאמדוה - מאה". כלומר, הארץ הניבה יבול גדול פי מאה מכפי שקרקע כזאת אמורה להניב.

פירוש שני, "רבותינו אמרו³, אומד זה למעשרות היה". כלומר, אחרי שהקרקע כבר הניבה את יבולה ואמדו את התבואה לצורך הפרשת מעשרות, נוצר נס מופלא והיבול הכפיל את עצמו פי מאה.

מניין העושר?

הפירוש השני אמנם מחייב נס מופלא ועל-טבעי, אולם הוא מסביר את פשר העושר הפתאומי שנתעשר יצחק. לאחר ה"מאה שערים" מספרת התורה⁴: "ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים". מניין ליצחק עושר כה גדול?

אילו היו הדברים רק כפי הפירוש הראשון, שהקרקע הניבה יבול גדול פי מאה מהרגלה, עדיין אין בכך להסביר את פשר העושר. צריך לזכור, שהיה זה "בארץ ההיא" ו"בשנה ההיא", בקרקע קשה ובשנה קשה, ואולי ביחס לקרקע טובה ושנה טובה אין זו רבותא. אולם כאשר התבואה הבשלה הכפילה את עצמה פי מאה - זה כבר שפע אדיר שיכול היה להעשיר את יצחק.

בזכות המעשר

אך עדיין יש להבין, מדוע מדגישים רבותינו ש"אומד זה למעשרות היה"? אם רצו ללמדנו שהכפלת היבול פי מאה הייתה לאחר הצמיחה, היו יכולים לומר זאת בפירוש ולא לרמוז זאת בעניין המעשרות.

אלא הדגשה זו מסבירה את סיבת הברכה. הקב"ה בירך את יצחק בשפע כה גדול דווקא בזכות מצוות המעשר. במצווה זו טמונה סגולה של עשירות, כמאמר חז"ל⁵ "עשר - בשביל שתתעשר". כאשר יהודי מפריש מעשר מיבולו לקב"ה, מברך הקב"ה את רכושו עד כדי הכפלת הרכוש פי מאה - "מאה שערים".

לכן באה הברכה דווקא באופן כזה שבתחילה גדל היבול בדרך הטבע, ורק אז, לאחר שהיבול כבר היה בשל ויצחק אמד אותו לצורך מעשרות - בירכו הקב"ה בברכה הגדולה של "מאה שערים".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 121)

----------

1) פרשתנו כו,ג.

2) שם כו,יב.

3) בראשית רבה פרשה סד,ו.

4) פרשתנו כו,יד.

5) שבת קיט,א.