מאמרים נוספים בפרשה
	נחת-רוח בתוך המבול
	כשהחושך עצמו מאיר
	מבול הדאגות כמקווה טהרה
	לראות את הטוב שבזולת
	לראות את הטוב שבזולת
	לא להרים ידיים
	נח, אברהם, משה ודוד
	היכנס ל'תיבה' ותינצל
	טהרה מלמטה וטהרה מלמעלה
	גילוי החכמות - בשביל מה?
	המים משבחים את ה'
	נח מול אברהם
	ניצולי המבול של דורנו
	מבול חיובי
	הברית עם האדם
	דורות שאינם זקוקים ל"אות הברית"
	לא לראות את הרע שבזולת
	לקבל את שכר כולם
	ההגנה מפני 'מבול' הטרדות
	פרשת נח כמבוא למרחשוון
	מהיכן השיגה היונה עלה של זית?

נח איש צדיק, תמים היה בדורותיו (בראשית ו,ט)

על הפסוק¹ "נח איש צדיק... בדורותיו", נחלקו הדעות בין חז"ל.² יש שדרשו את "בדורותיו" לשבח - אם בדורו הירוד היה צדיק, "כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר". לעומתם, יש שדרשו זאת לגנאי: "לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם, לא היה נחשב לכלום".

מחלוקת זו מעוררת תמיהה: הלוא התורה מצווה³: "הווי דן את כל האדם לכף זכות". אם יש אפשרות לפרש את הפסוק לשבח - מדוע בכלל לנסות לפרש זאת לגנאי? יתרה מזו, מפרשתנו עצמה אנו למדים⁴, שהתורה נזהרת מלהשתמש בביטוי גנאי כלפי כל יצור, עד שגם כאשר התורה מדברת על החיות הטמאות, אין היא אומרת את המילה במפורש, אלא מקפידה לומר⁵: "ומן הבהמה אשר איננה טהורה". אם-כן, איך ייתכן לפרש את "בדורותיו" במשמעות של גנאי?

הלכה למעשה

הסבר הדבר:

כלל זה, שהתורה נמנעת מביטויי גנאי, חל רק על הסיפורים שבתורה. אולם כאשר יש צורך להורות הלכה ודין - כאן התורה מתבטאת בבהירות ובחדות: זה רע וזה טוב, זה טמא וזה טהור. זאת, כדי למנוע טעות או תקלה בהבנת ההלכה. כך גם בענייננו: הצורך לדרוש לגנאי את 'בדורותיו', בא למנוע מאיתנו תקלה בהלכה למעשה.

בהתנהגותו של נח היה גם צד שלילי. אילו היה נח מתואר לשבח בלבד, היינו עלולים לחשוב שדרכו מייצגת התנהגות מושלמת של צדיק תמים. לכן יש שדרשו אותו לגנאי - לא כדי לדבר בגנותו, חלילה, אלא כדי לדרוש מאיתנו לחתור לשלמות עליונה יותר.

לבקש רחמים

חז"ל אומרים⁶, שנח לא ביקש רחמים על בני דורו - שלא כמשה רבנו⁷ שהתפלל אף על עושי העגל. אכן, הדבר נבע מכך שמשה רבנו היה יכול לבקש רחמים על סמך זכות האבות שיש לישראל, ואילו לדור המבול לא הייתה זכות כזאת להסתמך עליה, אולם עצם העניין של אי-בקשת רחמים הוא דבר הראוי לגנאי.

זוהי ההלכה שמלמדים אותנו אותם חכמים הדורשים את "בדורותיו" לגנאי: יהודי צריך לדעת, שבכל מקרה ובכל מצב עליו לבקש רחמים על זולתו. גם אם הזולת מתנהג בצורה השלילית ביותר - חייבים לבקש עליו רחמים. עלינו להתנהג כמשה רבנו, שביקש רחמים על בני-ישראל, ולא כנח, שלא ביקש רחמים על בני דורו.

דור הגאולה

מבחינה זו, דווקא הדרשה של "בדורותיו" לגנאי גורמת זכות לנח, כי בכך הוא מורה לדורות עד כמה חובה לבקש רחמים בעבור יהודי שני. לעיתים אדם עמל קשה כדי להשפיע על סביבתו, ובכל-זאת אינו מצליח. אומרת לו התורה: גם אם עשית הכול, אל לך ללכת בדרך של 'אני את נפשי הצלתי'. עליך להוסיף לפעול ולהוסיף לבקש רחמים.

ואם על דור המבול (דור חוטא ומושחת) היה צורך לבקש רחמים, על-אחת-כמה-וכמה על דורנו זה, הדור של עקבות המשיח, שעליו פסק הרמב"ם⁸: "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין". ודאי אפוא שצריך לבקש רחמים על כל יהודי בדור הזה, ועצם בקשת הרחמים תגרום לכך שהלה יעשה תשובה, ועל-ידי התשובה תבוא הגאולה האמיתית והשלמה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 19)

---------------

1) פרשתנו ו,ט.

2) הובא ברש"י על הפסוק. סנהדרין קח,א.

3) אבות פרק א, משנה ו.

4) בבא-בתרא קכג,א, והגמרא מסיימת שם: "בגנות צדיקים דיבר הכתוב?!".

5) פרשתנו ז,ב. וראה פסחים ג,א.

6) זוהר פרשתנו סז,ב. ואילך.

7) שמות לב,יא ואילך.

8) הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.