מאמרים נוספים בפרשה
	הכוונה הכללית נמצאת בפרטים
	מלאכים ממש
	שליחות של מלאכים
	בבית - זה אחרת לגמרי
	יעקב כבר מוכן לגאולה
	גם כשמגיע, מבקשים צדקה
	שילוב כל הכוחות
	למה הוחלף שמו של יעקב?
	בין יהודים לגויים
	שלמות העם בבוא הגאולה
	לא לפחד מעשיו
	מסירות נפש
	הטעות קיימת כדי לתקנה
	השלב הראשון של קיום תורה ומצוות
	מחילת עוונות ביום החופה
	מי נשאר ומי עוזב
	ספר בראשית - ספר החיים של יהודי
	יציאה חיובית
	ירידה לצורך בירור
	שלב הירידה שלפני העלייה

הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו (בראשית לה,ב)

לאחר שבני יעקב הכו את אנשי שכם והביאו שלל רב ובתוכו אבזרי עבודה זרה, הורה להם יעקב¹: "הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם". מכאן לומד הרמב"ם² (על-פי המדרש³) רמז, שעבודה זרה מטמאה, שהרי בני יעקב נזקקו להיטהר לאחר שנגעו בה.

העובדה שהרמב"ם בוחר לציין דווקא רמז זה מהפסוק בפרשתנו, דורשת ביאור. רמז זה אינו מוזכר במשנה, בגמרא ובמדרשים הנפוצים. לעומת זאת, במשנה⁴ מפורשים מקורות אחרים לעניין טומאת עבודה זרה, כמו הפסוק⁵ "שקץ תשקצנו" - מכאן שמטמאה כשרץ. עלינו לומר, שדווקא הפסוק שבפרשתנו מבטא רובד עמוק יותר בעניין טומאת עבודה זרה.

מציאות שאין בה ממש

בעבודה זרה יש דבר מיוחד שאינו קיים בכל איסורי התורה: בשאר האיסורים (כמו חמץ בפסח, בשר טריפה וכיוצא באלה) מדובר במציאות ממשית, שיש לה קיום משל עצמה. לעומת זאת, עבודה זרה כל-כולה אינה אלא שקר ודמיון. לפסל עצמו אין שום כוח ושום יכולת, ורק האדם העובדו מדמה בנפשו שיש לאליל כוחות כלשהם.

נשאלת אפוא השאלה, איך ייתכן שבעולמו של הקב"ה יינתן מקום למציאות כזאת, שכל-כולה אינה אלא שקר ודמיון, ושסותרת סתירה גמורה את האמת לאמיתה? מדוע יצר הקב"ה אפשרות שבני-אדם יוכלו לטעות ולייחס לעץ ולאבן תכונות אליליות?

התכלית האמיתית

התשובה נרמזת בדברי יעקב אבינו לבניו: "הסירו את אלוהי הנכר" - רצון ה' הוא, שגם ענייני האמונה יתגלו ויזדככו על-ידי מעשי האדם. לכן ברא את עולמו באופן שתיתכן מציאות של עבודה זרה, כדי שיבואו בני-ישראל ויבטלוה ויגלו בעולם שאין בה ממש, ושהמציאות האמיתית היחידה היא המציאות האלוקית.

בזה ייחודו של הפסוק בפרשתנו על פסוקים אחרים: הללו מדברים על טומאתה של העבודה הזרה מצד עצמה, ואילו כאן יש הדגשה על המעשה הנדרש מצד האדם - "הסירו", שהוא התכלית האמיתית לבריאתה של טומאת העבודה הזרה.

לא להירתע

מוסבר בספר התניא⁶, שכל חטא ועוון יש בו, בדקות, עניין של עבודה זרה. שכן עיקרה של העבודה הזרה היא התחושה שיש מציאות כלשהי מבלעדי ה', ותחושה כזאת עומדת בבסיסו של כל חטא; אילו היה האדם מרגיש שהקב"ה הוא המציאות האמיתית של כל הבריאה, לא היה עולה על דעתו לעשות חטא ולעבור על רצונו חלילה.⁷

לעיתים עלול האדם ליפול ברוחו נוכח הקשיים הרבים העומדים לפניו והצורך להילחם ללא הרף ביצר הרע. עליו לזכור שכל עניין העבודה הזרה, ובכללו בריאת היצר הרע ומתן האפשרות לתחושה שיש מציאות מבלעדי ה', הוא כדי שיהודי יקיים את "הסירו את אלוהי הנכר", ומכיוון שזו תכליתם, ודאי שניתנו ליהודי הכוחות למלא תכלית זו בשלמות ולגלות בעולם שה' הוא האלוקים וש"אין עוד מלבדו".

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ל, עמ' 155)

--------------

1) פרשתנו לה,ב.

2) הלכות שאר אבות הטומאות ריש פרק ו. ועל דרך זה כתב הרמב"ם בפירוש המשניות בהקדמתו לסדר טהרות.

3) מדרש לקח טוב (ושכל טוב) פרשתנו על הפסוק. וכן במדרש הגדול.

4) שבת ריש פרק ט (פב, סוף עמוד א). ועל דרך זה במשנה עבודה זרה מז, ריש עמוד ב.

5) עקב ז,כו.

6) חלק א, פרק כ ואילך.

7) ראה גם תניא חלק ב פרקים א-ג. שם פרק ו (פ,ב ואילך).