מאמרים נוספים בפרשה
	דווקא התקיפות מועילה
	אחדות בהתחלה ואחדות בסוף
	עליונות של יהודי
	הערבות ההדדית ביהדות
	למען ה"רכוש הגדול"
	לא לדחות לרגע
	תפילה שבלב, הקול הפנימי
	הרמז של יוסף
	בלי פחד אבל עם כאב
	הסכר מגביר את הזרימה
	יהודי אינו מפחד מהעולם
	הכוח לנהוג בחסד
	כוח לשאת את קושי הגלות
	"תורתו אומנותו"
	האחריות לילד יהודי
	לא לעשות דברים לבד
	בקשות בזכות יוסף
	איחוד הממלכות
	הצער שלפני היציאה לגלות
	הצוואר הוא העיקר

אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה (בראשית מו,ד)

ארבע גלויות גלה עם-ישראל¹: הראשונה היא "גלות מצרים"; השנייה - "גלות בבל"; השלישית - "גלות אשור"; והגלות הרביעית היא זו שכולנו עדיין שרויים בה - "גלות אדום".

על ראשיתה של הירידה לגלות מצרים מספרת פרשתנו, פרשת ויגש. הקב"ה נגלה ליעקב אבינו והבטיחו²: "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה", ומלווים בהבטחה זו ירדו יעקב ובניו למצרים. כך החלו מאתיים ועשר שנות הגלות במצרים.

הגלות הקשה מכולן

מכמה בחינות הייתה גלות מצרים קשה מכל הגלויות האחרות:

א) בגלויות האחרות הייתה לעם-ישראל התורה, אשר ממנה ינק את הכוחות לעמידה בתלאות הגלות; ואילו גלות-מצרים הייתה קודם שניתנה התורה על הר-סיני.

ב) גלות-מצרים הייתה הגלות הראשונה, ומטבע הדברים הייתה קשה יותר; כמו כל דבר הקורה בפעם הראשונה, שהשפעתו על האדם חריפה יותר.

ג) במצרים היה מרוכז כל העם היהודי, כך שקשיי הגלות הוטלו על העם כולו. לעומת זאת, בגלויות האחרות פוזר העם בין עמים רבים, ובשעה שמדינה אחת מכבידה את עולה על היהודים, הרי במדינות האחרות חיים היהודים בשלווה יחסית, ואף מנסים לסייע לאחיהם הנמצאים במדינה הקשה.

ד) מצרים עצמה הייתה מדינה קשה ביותר. היא הייתה סגורה ומסוגרת ולא היה אפשר להעלות על הדעת יציאה ממנה, וכפי שחז"ל³ מספרים, ש"אפילו עבד לא היה יכול לברוח ממצרים".

גילוי כוחות נעלמים

בגלות קשה זו הייתה גם מטרה חיובית - היא הייתה הכנה למתן-התורה על הר-סיני. מצרים הייתה "כור הברזל"⁴ שבה נצרף ונזדכך העם היהודי ונעשה ראוי ומוכן לקבלת התורה.

הסבר העניין רמוז גם בשם 'מצרים', מלשון מצרים. כאשר יוצרים מיצר באפיקו של נהר, הרי בתחילה נראה הדבר כהגבלה והפרעה לזרימה. אולם כשמתבוננים בזרימת המים רואים, שדווקא המיצר הזה גורם תגובה הפוכה - הוא מגביר את מהירות הזרימה ואת עוצמתה, עד שבמקום המיצר הנהר רועש וגועש.

כך גם הגלות, מטרתה לעורר אצל היהודי את הכוחות הנעלמים, רבי-העוצמה, החבויים במעמקי נשמתו. כוחות אלה אינם מתגלים, בדרך-כלל, בימים כתיקונם, אבל לחץ הגלות מאלץ את היהודי להשתמש בכוח מסירות-הנפש שבקרבו ואז מתגלים כוחותיו הפנימיים.

משמעות הדבר היא, שיש לנצל את ימי הגלות, שבהם אנו מצויים, להתחזקות יתרה בתורה ובמצוות. וכשם שעל-ידי גלות מצרים יצאו בני-ישראל "ברכוש גדול"⁵ וזכו לקבלת התורה - כן יהיה לנו, ונזכה בקרוב ממש לבואו של משיח-צדקנו, במהרה בימינו.

(מאת הרבי מליובאוויטש מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך א, עמ' 95)

----------

1) מכילתא פרשת יתרו פרשה ט. בראשית רבה פרשה מד.

2) בראשית מו,ד.

3) מכילתא פרשת יתרו פרשה א. רש"י שמות יח,ט.

4) דברים ד,ו.

5) בראשית טו,יג-יד.