חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"עבודה גדולה" של שמחה
מאמרים נוספים בפרשה
שלושה מצבים חינוכיים
לדאוג שהקטנים יאירו ויזהרו
להעיר את הנרדמים
הקב"ה ככוהן גדול
קידוש השם
לעבוד ולשבות
תיקון עצמי קודם לתיקון העולם
אהבה ללא תנאים
תיקון שלם
"עבודה גדולה" של שמחה
תוכנה ומהותה של התפילה
חודש של מצווה
כוחו של דיבור חיובי

ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים (ויקרא כג,מא)

בפרשתנו התורה מפרטת את דיני המועדים. בתוכם מציינת התורה מצווה מיוחדת לשמוח בחג-הסוכות: "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים". מכאן לומד הרמב"ם, שבחג-הסוכות הייתה שמחה יתרה על כל המועדים האחרים: "אף-על-פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן, בחג-הסוכות הייתה במקדש יום שמחה יתרה".

בהמשך לזה מציין הרמב"ם את חשיבותה של השמחה בעבודת ה' בכלל: "השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל שציווה בהן, עבודה גדולה היא". ועוד הוא אומר: "כל המשפיל עצמו ומקל גופו... הוא הגדול, המכובד, העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר: ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיניי. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'".

שמחה בכל יום

תוספת זו של הרמב"ם, במעלתה של השמחה בעבודת ה' בכלל, היא לכאורה שלא במקומה. הלוא אין מדובר כאן בחובת השמחה של חג-הסוכות, אלא בצורך לשמוח בעבודת ה' בכל יום ובכל עת. דבר זה היה צריך הרמב"ם לכתוב בהלכות עבודת ה' בכלל, או לכל היותר לצרף זאת להלכות יום-טוב, שבהן מדובר על חובת השמחה בחג. מה לזה ולהלכות חג-הסוכות דווקא?

יש לומר שבכך מלמד אותנו הרמב"ם פרט חשוב בעניין השמחה - לא די לשמוח כאשר שרויים ממילא במצב-רוח של שמחה, כבימי חג ומועד, אלא יהודי צריך לשמוח בכל מצווה ובכל יום, גם כאשר אין הוא שרוי ממילא בשמחה.

בכל מצווה

אמנם בחג-הסוכות יש שמחה יתרה, שמחת בית-השואבה, המבטאת את השמחה של עם-ישראל בקיום מצוותיו של הקב"ה; אבל שמחה זו אין בה חידוש גדול כל-כך, מכיוון שבחג היהודי שרוי ממילא בתחושת שמחה, ועל-כן אין זה קשה כל-כך לעוררו לשמחה יתרה.

אבל להביא לידי כך שיהודי יחוש שמחה של מצווה בכל מצווה ובכל יום, ובכל מצב-רוח שהוא שרוי - לשם כך נדרשת "עבודה גדולה".

דוד המלך כדוגמה

לכן מוסיף הרמב"ם ומביא דוגמה מדוד המלך, שהיה "מפזז ומכרכר לפני ה'". בכך הוא ממחיש עד כמה נדרשת השמחה בכל המצוות, אף-על-פי שיש קושי להגיע לשמחה גדולה זו.

מכאן צריך כל יהודי ללמוד הוראה בעבודת ה': יכול אדם לחשוב, שרק ב'זמן שמחתנו' הוא יכול לעורר בנפשו תחושות של שמחה, אבל בסתם יום של חול איך יוכל פתאום לשמוח? על כך אומר הרמב"ם, שדווקא לאחר שמחת בית-השואבה מתחילה ה'עבודה גדולה' של שמחה של מצווה. גם בימות החול יהודי קשור עם הקב"ה ועוסק בעבודת הבורא, ולכן הוא חייב להיות שרוי בשמחה. שמחה זו גם ממהרת את קיום הייעוד - "אז יימלא שחוק פינו", בביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 267)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)