ונחשב לכם תרומתכם (במדבר יח,כז)
בסוף פרשתנו מפרטת התורה את מתנות הכהונה, וביניהן – התרומה. על התרומה נאמר: "ונחשב לכם תרומתכם", ומכאן למדו חז"ל, שדי בעצם המחשבה לייעד כמות מסויימת של פירות לתרומה כדי להתיר את כל הפירות – "במחשבה בלבד תהיה תרומה".
את כוחה של המחשבה אנו מוצאים גם בשאלה של תערובת תרומה. ברגע שהאדם הפריש פירות מסויימים לתרומה, הפירות נתקדשו ואסור לכל אדם מישראל לאוכלם אלא לכוהנים בלבד. מה הדין אם נפלה תאנה של תרומה לערימת תאנים של חולין? ההלכה היא, שאם יש בערימה מאה תאנים, כנגד התאנה של התרומה – מתבטל האיסור וכל הערימה מותרת.
שחורות ולבנות
בעניין זה מצאנו שאלה מעניינת: מה הדין אם יש לנו ערימה של מאה תאנים, חמישים מהן שחורות וחמישים לבנות, ונפלה לתוכה תאנה שחורה. אם נחשב את כל התאנים, יש לנו מאה והתרומה מתבטלת, אך אם נחשב רק את השחורות, יש כאן רק חמישים, וכל השחורות אמורות להיאסר.
במסכת תרומות יש בזה מחלוקת וההלכה היא כרבי עקיבא: "בידוע מה נפלה (שחורה או לבנה) – אין מעלות זו את זו, וכשאינו ידוע מה נפלה – מעלות זו את זו". כלומר, אם ידוע לנו כי התאנה של התרומה הייתה שחורה או לבנה, אין כאן מאה כנגדה ולכן כל הערימה נאסרת, אבל אם אין אנו יודעים איזו תאנה של תרומה התערבבה – היא מתבטלת בתוך המאה.
הידיעה פועלת
הלכה זו מעוררת שאלה: הלוא בפועל אין כאן מאה תאנים כנגד התאנה שהתערבבה בערימה, שהרי תאנים הדומות לה יש רק חמישים (שחורות או לבנות). וכי העובדה שהאדם אינו יודע איזו תאנה נפלה, יכולה לשנות את המציאות?
אלא לדעת רבי עקיבא זה חידוש מיוחד של התורה בדיני תערובת (של איסור בהיתר). אף שמצד המציאות עצמה אין האיסור מעורב ממש בהיתר (במידה הדרושה), ורק בגלל אי-ידיעתו של האדם יש כאן תערובת של אחד במאה – פועלת הידיעה של האדם שינוי בתוך המציאות הגשמית ויוצרת מצב חדש, כאילו יש כאן תערובת גמורה של אחד במאה.
מחשבה מועילה
דין זה, שידיעתו ומחשבתו של האדם בכוחן לפעול שינוי בתוך המציאות, מופיע במפורש דווקא בהלכות תרומה, משום שבמצווה זו מודגש כוחה של המחשבה – "ונחשב לכם תרומתכם".
מכאן אנו למדים את גודל כוחה של המחשבה, ועד כמה היא יכולה להשפיע על המציאות. לכן יש להיזהר מאוד ממחשבה לא-טובה, כי נוסף על עצם השלילה במחשבה זו כשהיא לעצמה, יש בה כוח לפעול בתוך המציאות ולגרום נזק ממשי. ולהפך, מחשבה טובה על יהודי – מועילה ומביאה טובה לזולת בפועל ממש. ועל-ידי שכל אחד ואחת מישראל חושבים טוב איש את רעהו, הרי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, שהיא תגלה את הטוב הטמון בזולת, ועל-ידי זה מקרבים את הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 60)
|