משה רבנו פתח את שירת האזינו במילים "האזינו השמים... ותשמע הארץ". ישעיהו הנביא השתמש גם-כן במשפט דומה, אבל הפוך: "שמעו שמים והאזיני ארץ". חז"ל מסבירים שהביטוי 'להאזין' נוגע לדבר קרוב, ואילו 'לשמוע' אמור על דבר רחוק. משה היה קרוב לשמים, ולכן אמר "האזינו השמים", ואילו ישעיהו היה קרוב לארץ, ולכן אמר "האזיני ארץ".
תורת החסידות מסבירה, ש'שמים' מכוון לעולם האצילות, שבו המציאות האחת והיחידה היא המציאות האלוקית, והכול נראה מבעד למשקפיים האלוקיים הטהורים. לעומת זאת, 'ארץ' מכוון לעולמות שהם חלק מהבריאה, ובהם יש תחושת המציאות העצמית של הברואים.
נשמה דאצילות
משה רבנו היה 'נשמה של עולם האצילות'. גם בהיותו כאן, בעולם הזה, היה למעשה בדרגה של עולם האצילות. לכן, כפי שמבאר הרמב"ם, לא נזקק משה להתנתק מגשמיותו בעת קבלת הנבואה, כשאר הנביאים, מכיוון שגופו הגשמי לא הפריע כלל לגילוי האלוקי, אלא להפך, הוא היה כלי לאלוקות, "שכינה מדברת מתוך גרונו".
לעומתו, ישעיהו היה כשאר הנביאים, שאמנם רואה דברים עליונים, אבל בכל-זאת הגילוי האלוקי אינו דבר טבעי לו, מכיוון שמגבלות הבריאה מסתירות את האמת האלוקית. לכן כשהוא מדבר על השמים הוא אומר "שמעו שמים", שכן עולם האצילות רחוק ממנו.
התכלית בחיבור
על-פי כל זה יש להבין מדוע היה משה רבנו צריך לדבר על ענייני הארץ, ובמקביל דיבר ישעיהו על השמים. לכאורה היה משה רבנו צריך לדבר רק אל עולם ה'אצילות', הקרוב אליו, ואילו ישעיהו הנביא היה צריך לדבר אל הארץ, הקרובה אליו.
אלא התכלית היא שעולם ה'אצילות' יאיר ויקרין למטה, לעולמות של הנבראים, ואילו העולמות הנחותים יחתרו לעלות אל עולם ה'אצילות'. משה רבנו עניינו להוריד את ההתגלויות האלוקיות מלמעלה למטה, ולכן הוא דיבר גם אל הארץ, וישעיהו, שכנביא שימש מוכיח, עורר את בני-ישראל להתעלות מלמטה למעלה, ולכן דיבר גם לשמים.
תורה ועסק
גם בעבודת ה' שלנו יש בחינת 'שמים' ובחינת 'ארץ'. יושבי אוהל, השרויים בעולמה של תורה, הם בדרגת 'שמים'. בעלי-עסק, שמקדישים את עיקר זמנם לענייני העולם, הם בבחינת 'ארץ'. כל אחד ואחד מבני שתי הקבוצות הללו חייב לדעת שעליו להתחבר גם עם הדרגה השנייה.
על יושבי אוהל לזכור ש"כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין לו", והם חייבים להתעסק גם בקיום המצוות. ואילו בעלי-עסק צריכים לזכור שהם חייבים להיות קשורים לתורה, ללמוד תורה בכל יום, לפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית. ההבדל ביניהם הוא בשאלה מהו עיקר עניינם, ובמה עליהם להדר יותר, אבל ודאי שאצל כל אחד ואחד חייבים להיות שני הקווים.
(לקוטי שיחות כרך ה, עמ' 415)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
