חטא המרגלים הוא אחד החטאים החמורים של בני-ישראל. העם כולו נגרר אחריהם וביטא קטנות אמונה ביכולת ה' לגבור על עמי כנען. על כך נענש דור המדבר עונש כבד: הוא מת במדבר ולא זכה להיכנס לארץ-ישראל. רבי עקיבא אף אומר על בני דור המדבר כי "אין להם חלק לעולם".
אף-על-פי-כן מצאנו שמשה רבנו מסר את נפשו גם למען בני הדור הזה. חז"ל אומרים שמשה רבנו לא זכה להיכנס לארץ-ישראל אלא מת בעבר הירדן, כדי שבבוא עת תחיית המתים, יקום ויוביל את בני דורו לארץ-ישראל. הואיל והם נשארו במדבר, נשאר אף משה רבנו עמם, ובבוא העת יוליכם אל הגאולה.
שלושה צדיקים
ספר הזוהר משווה בין שלושה צדיקים שחיו בדור שלא היה הגון: נח, אברהם ומשה. שלושת הצדיקים הללו מייצגים שלוש גישות כלפי מי שאינם מתנהגים כראוי. נח, כששמע שהקב"ה עומד להביא מבול על העולם, התפלל בעדו ובעד בני-ביתו בלבד, ולא עסק בהצלת בני דורו. רק כששאלוהו לפשר בניית התיבה, גילה להם שהקב"ה עומד להביא מבול על העולם, ואף הוכיחם, אבל לא עשה זאת ביוזמתו.
לעומתו, אברהם אבינו לא המתין שיבואו אליו, אלא "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" – הוא פרסם את שם ה' בעולם. ובכל-זאת, עבודתו התבטאה בעשיית 'צדיקים', ואילו בעבור מי שאינם 'צדיקים' לא התפלל. כששמע שהקב"ה עומד להפוך את סדום, ביקש מהקב"ה שיבטל את הגזרה בזכות הצדיקים, אך כשנענה שאין במקום עשרה צדיקים – לא היה לו מה לטעון, "ואברהם שב למקומו".
למעלה מההיגיון
שונה הייתה דרכו של משה רבנו, הרועה הנאמן של עם-ישראל. כשחטא ישראל בחטא החמור ביותר, חטא העגל, תבע משה מהקב"ה למחול אפילו לרשעים. הוא לא הסתפק בתפילה, אלא אף אמר, שאם אין הקב"ה סולח לבני-ישראל, הוא מבקש למחוק את שמו (של משה) מהתורה – "מחני-נא מספרך אשר כתבת".
משה רבנו סיכן את עצמו למען עם-ישראל, אפילו הנחותים ביותר שבו. מסירות-נפשו הייתה למעלה מטעם ודעת, שכן על-פי ההיגיון אין מקום להתפלל על החוטאים בעגל, ובזדון. ובכל-זאת התאמץ משה להציל גם אותם, והזוהר מכנה את התנהגותו זו 'שלמות הראויה'.
להציל כל יהודי
דרכו של משה רבנו היא הדרך שבה נדרשים מנהיגי ישראל לפעול, במיוחד לאחר מתן-התורה, כאשר הקב"ה כרת ברית עם כל יהודי. מנהיג הדור מסתכן למען כל יהודי, בלי יוצא מן הכלל. הוא אינו שוקל שיקולים של טעם ודעת, אלא מתמסר להציל כל יהודי, יהיה מי שיהיה.
רועה ישראל אינו חושב על עצמו, אלא מבטל לחלוטין את עצמו ואת ענייניו האישיים, מתוך התמסרות מלאה לצורכי הדור.
(לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 322)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
