חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:10 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת שמחה
מאמרים נוספים בפרשה
מי יכול להאיר נשמות?
אם אתה יכול - אתה חייב
הקב"ה נותן כוחות ואנחנו מבצעים
לשאוף לקדושה המירבית
למצוא את האחדות
פסח מצרים ופסח המדבר
לעולם יש תקנה
לנצל כל הזדמנות
סור מרע ועשה טוב
שמחה שחודרת לגוף
שונאי ישראל - שונאי ה'
רווחת הרוב מול טובת המיעוט
לחם מן השמים - לכל
המוציא לחם מן השמיים
כוחו של משה
הגבוה והעניו מכול
ענווה והשראת השכינה
עם-ישראל כמנורת בית-המקדש
תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת שמחה
נחמתו של אהרן הכוהן

הקב"ה ציווה את משה רבנו לעשות שתי חצוצרות כסף, ששימשו "למקרא העדה ולמסע את המחנות". באמצעות החצוצרות הללו היו מכנסים את בני-ישראל ומוציאים אותם למסעות.

התורה מוסיפה ואומרת: "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם". כלומר, החצוצרות שימשו גם אמצעי של תפילה לקראת יציאה למלחמה. לאחר מכן נאמר עוד: "וביום שמחתכם... ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם".

גם לאחר הניצחון

מהו "וביום שמחתכם"? במדרש נאמר "וביום שמחתכם – אלו השבתות"; אולם פירוש זה אינו על-פי פשוטו-של-מקרא, ולכן רש"י אינו מפרש כך. אלא הכוונה היא פשוטה – פסוק זה בא בהמשך למה שנאמר קודם-לכן, בדבר יציאה למלחמה, ועל כך אומרת התורה, שכאשר ינצחו בני-ישראל במלחמה וישמחו עליה – יתקעו גם-כן בחצוצרות.

לאחר הניצחון יקריבו בני-ישראל קרבנות לה', כהודיה על שסייע להם לנצח במלחמה, והתורה מצווה לתקוע בחצוצרות "על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם".

היצר הצורר

את הפסוקים הללו יש לפרש גם בעבודתו הרוחנית של יהודי, בכל זמן ובכל מקום. מלחמה עם "הצר הצורר אתכם" רומזת למלחמת היצר, שאין "צר הצורר" כמותו. במיוחד גוברת המלחמה בשעת התפילה, שאז מתאמץ היצר להילחם באדם ולבלבלו במחשבות זרות.

מלמדת התורה, שהעצה לנצח במלחמה היא "והרעותם בחצוצרות". תרועת החצוצרות מסמלת שיברון לב, הכנעה ותחושת התבטלות. כשיהודי מרגיש שיצרו גובר עליו ומפריעו בעבודת ה', עליו להכניע את עצמו לפני ה' ולהתחנן לפניו "לרחם עליו... על נפשו, להצילה ממים הזדונים". על-ידי הכנעה זו יזכה לניצחון במלחמה – "ונושעתם מאויביכם".

הכנעה תמידית

יכול האדם לחשוב, שתחושת הכנעה והתבטלות זו נחוצה בתחילת העבודה, כשיצרו בתוקפו והוא מתגבר עליו; אבל לאחר ניצחון המלחמה, כשהוא כבר נושע מאויביו, והוא עובד את ה' מתוך הבנה והכרה, וחש תענוג מעבודתו, שוב אין לו צורך בהתבטלות ובהכנעה.

מלמדת התורה, שגם "וביום שמחתכם... ותקעתם בחצוצרות". גם לאחר ניצחון המלחמה, כשהאדם שרוי בשמחה, והוא מקריב לקב"ה "עולותיכם" ו"זבחי שלמיכם" – גם אז עליו לתקוע בחצוצרות, דבר המסמל את ההכנעה וההתבטלות. זה התנאי שאכן יישאר בדרגתו הרוחנית הגבוהה ולא יחוש שאננות, או אף גרוע מזה – שדווקא השמחה עלולה להביאו לידי בעיטה. כאשר הוא מקפיד להיות בעל לב נשבר ונכנע, יצליח בעבודתו ויעלה מדרגה לדרגה.

(לקוטי שיחות כרך יג, עמ' 28)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)