חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מבט חדש בתום המסע
מאמרים נוספים בפרשה
להיות מוכנים לגאולה
לרדת כדי לעלות
ההפרעות מחשלות
למה הוסיפו איסורים וסייגים?
לא לגעור; למצוא את הטוב
להפוך חושך לאור
המטרה – ביטול הנדרים
בשיתוף עם הקב"ה
מלחמת ה' – ביטול המדון
להיות כלי ראוי לאור הקדושה
תופעה מופלאה: מספרים עגולים
לומדי התורה כמקור השראה
מהפך בכפר
כל החיים במסע
כל החיים - ב"מסע"
מבט חדש בתום המסע
לכל 'מסע' יש תכלית
הנשיא הוא הכול
זכות הישיבה בעבר הירדן
תפילתו של כוהן גדול

אלה מסעי בני ישראל (במדבר לג,א)

בתחילת פרשת מסעי מונה התורה את כל ארבעים ושניים המסעות שעשו ישראל מיציאת מצרים ועד תום שנות הנדודים במדבר. לשם-מה התורה מזכירה את כל המסעות הללו? המדרש מביא משל: משל למה הדבר דומה, למלך שהיה בנו חולה. הוליכו למקום אחר לרפאותו. כיוון שהיו חוזרין (הביתה), התחיל אביו מונה כל המסעות, ואמר לו: כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך. כך אמר לו הקב"ה: משה, מנה להם כל המקומות, היכן הכעיסוני".

מכיוון שכל דבר בתורה מדוייק בתכלית, גם המשל הזה נועד להסביר לא רק את עצם אזכור כל המסעות, אלא על-ידי המשל אנו מקבלים מבט פנימי ומעמיק יותר על מהותם של המסעות הללו.

התכלית: "לרפאותו"

מסעותיהם של בני-ישראל במדבר סיני רומזים למסע הארוך של עם-ישראל ב'מדבר העמים' במשך תקופת הגלות. המסע הזה יסתיים ב"ירדן יריחו", רמז לביאת המשיח, שאחת מתכונותיו היא, שהוא ידון וישפוט באמצעות חוש הריח - "מורח ודאין" [=מריח ודן].

בראש ובראשונה מלמדנו המשל, שהמסע הזה, שבו מוליך המלך את בנו, הוא כדי "לרפאותו". אמנם המסע עצמו הוא בבחינת סבל וירידה, אבל תכליתו להביא רפואה ועלייה גדולה. כך גם מסע הגלות נועד לצורך העלייה הגדולה שתבוא בזמן הגאולה.

השעות הקשות

במשל "התחיל אביו מונה כל המסעות" דווקא בשלב "שהיו חוזרין". כל עוד היו בעיצומו של המסע, לא היה אפשר לראות את מהותם ותכליתם של האירועים השונים. רק לאחר שתם המסע אפשר היה להיווכח, כי גם השלבים הכואבים שלו היו חלק מהעלייה הגדולה.

לכן בסיומו של המסע אומר הקב"ה למשה: "מנה להם כל המקומות, היכן הכעיסוני". הנביא אומר, שבזמן הגאולה ייתן עם-ישראל תודה לקב"ה גם על חרון-אפו - "אודך ה' כי אנפת בי". בזמן הגאולה יתברר, שגם השעות הקשות ביותר של הגלות, כאשר "אנפת בי", היו בפנימיותן חסדים עליונים ביותר.

מגלות לגאולה

להכרה זו אפשר להגיע רק לאחר בוא הגאולה. קודם לכן, בזמן הגלות, אי-אפשר לראות את הטוב שבירידה. להפך, בזמן הגלות צריכים לחוש את עומקה של הירידה ואת קושי הגלות וההסתר. יהודי גם צריך לדעת שהירידה היא דבר שלילי בתכלית, ולעשות הכול כדי לסיים את הירידה ולהגיע לעלייה.

אולם לאחר שתבוא הגאולה תתגלה הפנימיות של הגלות, ואז נקבל נקודת-מבט שכיום אין לנו ולא יכולה להיות לנו - אז נראה שגם השלבים שבהם "הכעיסוני" היו חלק מהעלייה, ודווקא על-ידם אנו מגיעים לעלייה הגדולה של הגאולה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יח, עמ' 390)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)