מאמרים נוספים בפרשה
	להיות מוכנים לגאולה
	לרדת כדי לעלות
	ההפרעות מחשלות
	למה הוסיפו איסורים וסייגים?
	לא לגעור; למצוא את הטוב
	להפוך חושך לאור
	המטרה – ביטול הנדרים
	בשיתוף עם הקב"ה
	מלחמת ה' – ביטול המדון
	להיות כלי ראוי לאור הקדושה
	תופעה מופלאה: מספרים עגולים
	לומדי התורה כמקור השראה
	מהפך בכפר
	כל החיים במסע
	כל החיים - ב"מסע"
	מבט חדש בתום המסע
	לכל 'מסע' יש תכלית
	הנשיא הוא הכול
	זכות הישיבה בעבר הירדן
	תפילתו של כוהן גדול

האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה (במדבר לב,ו)

בפרשתנו¹ מסופר, כי לאחר שכבשו בני-ישראל את עבר-הירדן המזרחי, המבורך בשדות מרעה, פנו בני גד וראובן אל משה וביקשו: "יותן את הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה, אל תעבירנו את הירדן".

כששמע משה את דבריהם, ייסר אותם קשות: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?!". בהמשך הוא משווה אותם למרגלים וגוער בהם בחריפות: "והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים וגו'". רק לאחר שבני גד וראובן הצהירו כי ייחלצו לכיבוש הארץ לפני כל בני-ישראל, הסכים משה לבקשתם.

מה טמון מאחורי כל העניין הזה? בתחילה גוער בהם משה בחריפות רבה ביותר, עד כדי השוואה למרגלים, ולאחר-מכן הוא ממלא את בקשתם בלא אומר ודברים.

ניתוק מהעולם

מוסבר בתורת החסידות², כי השבטים בחרו להיות רועי-צאן, משום שזו מלאכה שאינה טורדת את האדם יתר על המידה מעולם הקדושה.³ היא מאפשרת ניתוק מסויים מהוויות העולם, תוך כדי התמסרות לעבודת ה'.

כוונה זו הסתתרה גם מאחורי בקשתם של בני גד וראובן להישאר בעבר-הירדן - הם ביקשו להישאר רחוקים מעט מענייני העולם, כדי שיוכלו להתמסר יותר ללימוד התורה ולעבודת הבורא.

כששמע משה רבנו דברים אלה, הזכיר להם מיד את חטא המרגלים. גם חטא המרגלים נבע מכך שהם ביקשו להשאיר את עם-ישראל במדבר, שבו יוכלו לשמור על הדבקות הרוחנית בקב"ה. בכך פעלו נגד רצון-ה', שכן הקב"ה ברא את העולם מתוך מטרה שעם-ישראל יקדש אותו וירומם אותו, ואילו הניתוק מענייני העולם אינו מאפשר להגשים כוונה זו.

שני סוגים

אם כך, למה לאחר שהבטיחו בני גד וראובן לצאת חלוצים לפני העם, קיבלו 'הכשר' לרצונם להתבודד ולא להיות מעורבים בענייני העולם?

התשובה היא, שעם-ישראל מתחלק בכללות לשני סוגים -'בעלי עסק' ו'יושבי אוהל'.⁴ כשם שיש צורך ב'בעלי עסק', שעל-ידי מעורבותם בהוויות העולם הם מחדירים את אור הקדושה אל תוך העולם, כך יש צורך גם ב'יושבי אוהל', שמתמסרים ללימוד התורה ולעבודת ה'. בני גד וראובן ביקשו להיות 'יושבי האוהל'.

'יושבי אוהל'

משה רבנו חשש, שהם תופסים את עניינם של 'יושבי-האוהל' בצורה מעוותת ורוצים להתנתק לגמרי מארץ-ישראל ומאחיהם בני-ישראל, וזאת בשעה שכל עניינם של לומדי התורה הוא להיות מקור השראה של אור וחיות לכל בני-העם. לכן גער בהם משה.

אך לאחר שהביעו נכונות למסור את נפשם ולצאת חלוצים לפני העם, וביטאו בכך כי רצונם להיות 'יושבי אוהל' אמיתיים, המסייעים לחיזוק הקשר בין אנשי המעשה לעולם התורה - ניאות משה לתת להם את נחלתם בעבר-הירדן.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך ח, עמוד 186)

----------

1) לב,א ואילך.

2) אור התורה במדבר עמוד א'שלט. דיבור המתחיל "ומקנה רב" תרכ"ט (בתחילתו) ותרס"ו (בסופו).

3) ראה לקוטי שיחות כרך ה עמוד 74 הערה 59.

4) ראה תורה אור פרשת תרומה. ולהעיר גם-כן ממאמר חז"ל תלמוד גדול או מעשה גדול (קידושין מ,ב. תקוני זוהר ו,א). וראה גם-כן איגרת הקודש סוף סימן ט.