חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:50 י"ח בתמוז התשע"ט, 21/7/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אין לנתק את המעשה מהכוונה
מאמרים נוספים בפרשה
יש לימוד ויש לימוד
כשהקב"ה מצווה - אפשר לבצע
צריך לחשוב לבד
לא לנטות מהאמת
המנהיג מקריב את עצמו
בלי מסקנות מיותרות
אין לנתק את המעשה מהכוונה
הכוח לעשות דברים בלתי-אפשריים
תשובות מוחצות
הוויכוח עם המרגלים
התורה לא ניתנה למלאכי-השרת
עונש לטובה
אצל הקב"ה אין "לא יכול"
"עושה האמת מפני שהוא אמת"
הקב"ה אוהב את הקטנים
כוחו של משה רבנו
כוונות וביצוע
לא לנתק את הציצית מהטלית
מסירות-נפש למען בני הדור
קביעת גבולות כבסיס לאחדות

ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, ויישאוהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים (במדבר יג,כג)

כשנשלחו המרגלים לתור את הארץ, התורה מספרת כי הגיעו "עד נחל אשכול, ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד, ויישאוהו במוט בשניים ומן הרימונים ומן התאנים". את סדר נשיאת הפירות מפרט רש"י: "שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה, ואחד רימון". אולם "יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דיבה נתכוונו: כשם שפרייה משונה,  כך עמה משונה".

הימנעות זו של יהושע וכלב מנשיאת הפירות מעוררת תמיהה: הלוא משה רבנו ציוום במפורש "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ", ואיך נמנעו מלקיים זאת? אמנם חבריהם נתכוונו לעשות זאת כדי להוציא דיבה, אך יהושע וכלב יכלו לקחת מפרי הארץ כדי לקיים את ציווי משה, ומתוך מטרה טובה להראות את שבחה של הארץ!

להיזהר מכוונה נסתרת

מכאן אנו למדים שגם דבר טוב, כאשר טמונה בו כוונה נסתרת להסיר על-ידו יהודים מהליכה בדרכי ה' – יש להימנע מלעשותו. אפילו המעשה עצמו הוא ללא דופי, אלא שהכוונה שמאחוריו שלילית – המעשה כולו נעשה פסול.

כשהתורה מספרת על שובם של המרגלים, לא מצאנו שהמרגלים הראו את הפירות ואמרו "כשם שפרייה משונה,  כך עמה משונה". להפך, הם הציגו עצמם כממלאים בשלמות את ציוויו של משה רבנו: "ויספרו לו ויאמרו, באנו אל הארץ אשר שלחתנו, וגם זבת חלב ודבש היא, וזה פריה".

מזימת המרגלים

אלא שמאחורי הדברים עמדה כוונה נסתרת רעה. הם רצו לבסס את אמינותם בעיני בני-ישראל, ולכן הציגו את פרי הארץ ודיברו "קצת אמת". מזימתם הייתה, שכאשר בני-ישראל יאמינו לתחילת דבריהם, יקבלו גם את המשך הדברים "אפס כי עז העם וגו'". כמו-כן קיוו שבני-ישראל ייבהלו מהפירות הענקיים ויאמרו "כשם שפרייה משונה,  כך עמה משונה".

יכולנו לחשוב, שכאשר המעשה עצמו אין בו דופי, לא היו יהושע וכלב צריכים להיכנס לבחינת הכוונות והמניעים הנסתרים. הלוא "המעשה הוא העיקר", ולא צריך לבדוק בציציות את כוונת הלב ומחשבת המוח.

חשיבות הכוונה

התורה מלמדת אותנו, שכוונה נסתרת להוציא דיבה על הארץ הופכת את הדבר הטוב ביותר – קיום ציוויו של משה רבנו – לעניין של עבירה ולשון-הרע. יהודי נדרש לבחון גם את הכוונות שמאחורי המעשה, ואם הכוונה שלילית – להימנע מלתת יד לזה.

ואם כך בצד השלילי, הלוא אמרו חז"ל "מרובה מידה טובה ממידת פורענות". יכולים אנו ללמוד אפוא עד כמה חשובה הכוונה הטובה והמחשבה הרצויה בקיום המצוות. לכן "מצווה בלא כוונה - כגוף בלא נשמה". כשם שהנשמה אינה פרט שולי בחיי האדם, אלא היא משנה את מציאות הגוף מהפך-החיים לחיים כך הכוונה הטובה במצוות נותנת חיים למצוות התורה.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לח, עמ' 48)



   

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)