חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:13 זריחה: 6:07 י' בניסן התשפ"ד, 18/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לדבוק בקב"ה ולהישאר בעולם הזה
מאמרים נוספים בפרשה
לא לנטוש את העולם
אל תחשוב על עצמך
מה יהודי צריך לרצות
לדבוק בקב"ה ולהישאר בעולם הזה
לא לברוח מן העולם
להיכנס כדי לצאת
לקדושה אין גבולות
לראות את התכלית
לכסות את הדם
משמרת למצוות
רעיון אחד בשלושה ציוויים
להקל על השבים
להסתכן ולהציל נפשות
אהבת-ישראל כעסק וכמלאכה
שלושה רבדים באהבת-ישראל
אהבת-ישראל - הכלל הגדול
מקורות היניקה של האילן ופירותיו
כשמחוברים, לא מתבטלים
לתת פרנסה לקב"ה
יראת-שמים שלמה
התקדשות עצמית

בקרבתם לפני ה' (ויקרא טז,א)

נדב ואביהוא, שני בניו של אהרון הכוהן, מתו ביום חנוכת המשכן. בפשטות, מותם נבע מחטא שחטאו – "ויקריבו לפני ה' אש זרה, אשר לא ציווה אותם"; אולם בתחילת פרשתנו מוזכר מותם בהקשר של קרבה יתרה לקב"ה – "בקרבתם לפני ה' וימותו". ואכן, בעל 'אור החיים' מפרש שבני אהרון מתו מיתת נשיקה, שנבעה מתשוקתם העצומה לדבוק בקב"ה, עד שהגיעו לידי כלות הנפש.

פירוש זה עולה בקנה אחד גם עם דברי הנחמה של משה רבנו לאהרון אחיו: "הוא אשר דיבר ה' לאמור בקרובי אקדש", וכפירוש חז"ל, שאמר משה: "אהרון אחי, יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום, והייתי סבור או בי או בך, עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך".

קרבנות וקטורת

מיתתם של בני אהרון הייתה קשורה עם עבודת הקטורת. במשכן ובמקדש היו שני מזבחות – המזבח החיצון, שעליו הקריבו את הקרבנות, והמזבח הפנימי, שעליו הקטירו את הקטורת.

עבודת הקרבנות עניינה להעלות את הגשמיות לקדושה, אולם העלאת הקטורת אין עניינה להעלות דברים גשמיים לקדושה, אלא היא מבטאת את ההתקשרות הפנימית עם הקב"ה.

התקשרות והתחברות

אלה שתי עבודות שונות גם במשמעותן בנפש האדם: עבודת הקרבנות קשורה עם הרובד החיצוני של האדם, ועניינה שהאדם יקיים את רצון ה' במעשה, בדיבור ובמחשבה, שהם כלי-הביטוי (לבושים) של הנפש. לעומת זאת, הקטורת מסמלת את ההתקשרות הפנימית העמוקה של האדם עם הקב"ה, ואז ממילא גם המחשבה, הדיבור והמעשה יהיו כרצון ה'.

הבדל זה משתקף גם בשמן: קרבן - מלשון התקרבות, אולם גם לאחר ההתקרבות לה' האדם עודנו מציאות לעצמו. לעומתו, קטורת - מלשון קשר, ומשמעותה שהאדם מתקשר ומתחבר עם הקב"ה.

אריכות ימים

כך מתקבלת משמעות עמוקה יותר של הפסוק "אשר לא ציווה אותם": אפשר לצוות את האדם על עבודת הקרבנות, כלומר, על דברים הקשורים במעשה, בדיבור ואף במחשבה; אולם כשהוא מגיע להתקשרות פנימית של עצם נפשו עם הקב"ה – אין מקום לדבר על ציווי, כי קיום רצון ה' כבר נעשה ממילא.

זו הייתה דרגתם הרוחנית הגבוהה של בני אהרון, שהגיעו להתקשרות פנימית עמוקה כל-כך עם הקב"ה, עד שנשמתם פרחה מגופם, בבחינת כלות הנפש. התורה מזהירה את אהרון: "ולא ימות" – יש להיזהר שלא לחצות את הגבול שמביא לידי כלות הנפש בפועל. ההתקשרות הפנימית לקב"ה, ועד לשיאה ביום-הכיפורים - כאשר עצם נפשו של יהודי מתקשרת עם הקב"ה ממש - צריכה להיעשות כנשמה בגוף, באריכות ימים ושנים טובות, כדי לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לב, עמ' 98)



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)