בדד ישב מחוץ למחנה מושבו (ויקרא יג,מו)
טומאת המצורע היא מהטומאות החמורות ביותר, עד שדינו להימצא מחוץ למחנה ישראל - "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו". התורה קובעת, כי גם הבית שבו יושב המצורע - נטמא. אם המצורע נכנס לבית ברשותו של בעל-הבית, נטמאים כל הכלים שבבית.
ואם נכנס המצורע לבית חברו בלי רשותו? קובעת המשנה שעל בעל-הבית להורות מיד למצורע לעזוב את הבית, כדי לגלות את דעתו שאין הוא מסכים שביתו יהיה "מושבו" של המצורע. אם בעל-הבית מתמהמה, קובעת המשנה שיעור זמן לכך - "אם שהה כדי הדלקת הנר". כלומר, אם בעל-הבית התמהמה כזמן הדרוש להדלקת הנר - נטמאים כל כלי הבית.
קשר פנימי
מדוע נקבע דווקא השיעור של הדלקת הנר? מסבירים המפרשים, שייתכן שהמצורע נכנס לבית בשעת הדלקת נרות שבת, ומכיוון שבעל-הבית היה עסוק בהדלקת הנרות, לא היה יכול לפנות אל המצורע ולהורות לו לצאת. על-כן נקבע הזמן הזה כשיעור הזמן הקובע בכל מצב.
בתורה כל דבר מדוייק. העובדה שדווקא שיעור הזמן של הדלקת נרות שבת נקבע כמדד לשמירה על הבית מטומאת הצרעת, משקפת קשר פנימי בין הדברים. עניינם של נרות שבת הוא 'שלום בית', ואילו הצרעת באה מחטא לשון הרע, שעניינו פירוד לבבות ומחלוקת. לכן נרות שבת מגינים על הבית מפני המחלוקת ותוצאותיה.
אור גשמי
את כוחה המיוחד של מצווה זו אנו רואים גם במאמר חז"ל, ש"הרגיל בנר" זוכה לבנים תלמידי-חכמים. מפרש רש"י: "על-ידי נר מצווה דשבת וחנוכה, בא אור דתורה", שנאמר "כי נר מצווה ותורה אור".
נשאלת השאלה, במה ייחודה של מצוות הדלקת הנר, הלוא כל מצווה היא בבחינת 'נר מצווה'? אלא בכל מצווה, אף-על-פי שעניינה 'נר', נשאר האור רק במישור הרוחני ואינו בא לידי ביטוי במימד הגשמי של העולם. לעומת זאת, במצוות נרות שבת ונרות חנוכה, משתקף האור של המצווה גם במציאות הגשמית של העולם, עד שהיא מאירה את הבית במובן הפשוט ביותר.
כוח להגן
האור הגשמי של מצוות נרות שבת משקף את כוחה הגדול. על כל התורה נאמר שהיא "ניתנה לעשות שלום בעולם", אבל זה שלום רוחני, שאינו מגיע בהכרח לתוך המימד הגשמי של העולם. אולם במצוות נרות שבת, אורה האלוקי חודר לתוך המציאות הגשמית של העולם והיא מביאה 'שלום בית' כפשוטו.
לכן דווקא המצווה הזאת יכולה לעמוד נגד הטומאה החמורה ביותר, טומאת צרעת, ולהגן מפניה על הבית היהודי. המצווה הזאת מאירה את חושך הגלות, עד שהיא הופכת את החושך לאור, בבחינת "ולילה כיום יאיר".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 141)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
