אשה כי תזריע. כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף (רש"י ויקרא יב,ב)
לאחר הפרשה הקודמת, שבה מפרשת התורה את דיני הטומאה והטהרה בבעלי-החיים, עוסקת פרשת תזריע (ומצורע) בדיני טומאה וטהרה באדם. על כך מפרש רש"י בתחילת הפרשה1: "אמר ר' שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף".
מהסבר זה עולה, שסדר הבריאה (תחילה נבראו בעלי-החיים ואחריהם האדם) הוא הסיבה לסדר בפרשיות התורה. אולם למעשה פני הדברים הפוכים: התורה קיימת לפני בריאת העולם, ועל-פי דברי חז"ל2, היא התכנית שעל-פיה נבראה הבריאה. איך אפשר אפוא לומר, שסדר הקדימויות בתורה נובע מסדר הקדימויות של הבריאה?
שני שלבים
יש לומר, שניתן כאן רמז לשני שלבים בעבודת השם: שלב ראשון הוא, כאשר התורה היא הקובעת את המציאות, משום שהמציאות עצמה עדיין אינה מסכימה מצד-עצמה עם התורה. השלב השני הוא, שהמציאות מתעלה כל-כך עד שהיא עצמה נעשית קדושה, ועד שממנה אפשר ללמוד על התורה.
שני שלבים אלה רמוזים ב'נעשה ונשמע'. השלב הראשון הוא 'נעשה' - ציות לרצון ה'. ההיגיון העצמי והתחושה הטבעית עדיין אינם תואמים את רצון ה', ועל-כן נדרש האדם לשעבד את עצמו לרצון ה', תוך ביטול שכלו ורגשותיו. זהו הבסיס הראשוני.
נעשה ונשמע
אך בכך לא די. יש לעבור לשלב נעלה יותר, שלב ה'נשמע'. רצון ה' צריך לחדור לפנימיותו של האדם, עד שהאדם עצמו, מצד שכלו ורגשותיו, יבין וירצה מה שרוצה הקב"ה. זהו שלב עליון יותר, שבו ההיגיון האנושי והתחושות הטבעיות מתעלים עד כדי כך, שהם עצמם מבקשים את הקדושה.
אי-אפשר להגיע לשלב עליון זה מבלי לעבור תחילה את השלב שבו האדם כופה על עצמו את רצון-ה'. תחילה בא שלב ה'נעשה' - ציות מוחלט, בלי להתחשב בתחושות האישיות; אבל אחר-כך מגיעים אל ה'נשמע' - שרצון ה' נהיה הרצון האישי, מתוך הבנה והזדהות מלאים.
לימוד מוקדם
מניין ליהודי הכוח להגיע להזדהות כה עמוקה עם התורה? התשובה על כך רמוזה בשמו של בעל המאמר: ר' שמלאי. הוא ידוע במאמר נוסף שלו3, על כך שכאשר העובר נמצא בבטן אמו, מלמדים אותו את כל התורה, ואחר-כך משכיחים זאת ממנו. לימוד מוקדם זה של כל התורה, מעניק כוח להגיע לדבקות מוחלטת עם התורה, גם מצד התחושה האישית.
על-כן אין להתייאש כאשר האדם מתבונן במצב שבו הוא שרוי. על האדם לדעת, שיש בו הכוח להגיע למצב, שהתורה תחדור כל-כך לפנימיותו, עד שגם הוא עצמו, מצד שכלו ורגשותיו, יבין וירגיש את הטוב, היוקר והערבות של התורה והמצוות.
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי ספר השיחות תשמ"ח כרך ב, עמ' 425)
----------
1) ויקרא יב,ב.
2) זוהר חלק ב קסא, סוף עמוד א ואילך. ועוד.
3) נידה ל,ב.
|