בפרשתנו נאמרת מצוות ספירת העומר, שאנו מקיימים אותה בימים אלה שבין חג-הפסח לחג-השבועות. ספירת העומר נכללת בסידור התפילה, ובסידור רבנו הזקן, בעל התניא והשולחן-ערוך, היא אף חותמת את הסידור. מתברר שספירת העומר דווקא מבטאת את תוכנה ומהותה של התפילה.
התפילה עניינה "עבודה שבלב", כלשון חז"ל: "אי זו היא עבודה שבלב? – זו תפילה". הרמב"ם מגדיר את מהותה של התפילה: "חיוב מצווה זו כך הוא, שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום, ומגיד שבחו של הקב"ה, ואחר-כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחינה".
המעשה והכוונה
המצוות מתחלקות בכללות לשני סוגים: מצוות מעשיות ומצוות שבלב. המצוות המעשיות עניינן לעשות עשייה בפועל, כמו לבישת ציצית, הנחת תפילין וכדומה, או לומר דברים מסויימים בדיבור, כמו קריאת המגילה, סיפור יציאת מצרים וכיוצא בזה. לעומת זה, המצוות שבלב דורשות מאדם לעורר בנפשו רגשות, כמו אהבת ה' ויראתו.
גם במצוות מעשיות נדרשת כוונה, ויש מצוות שבהן הכוונה הכרחית ומעכבת, עד שאם האדם קיים את המצווה ולא התכוון "לצאת ידי חובתו בעשיית אותה מצווה" – "לא יצא ידי חובתו מן התורה". עם זה, משמעות הדבר היא שלא די בעצם מעשה המצווה ויש צורך בדבר נוסף – כוונה; אולם הכוונה איננה חלק מהמצווה עצמה.
כוונה הכרחית
לעומת זאת, בתפילה – כוונת הלב היא עצם מהותה. לכן האדם צריך "שיפנה את ליבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה". בלא כוונה זו, לא זו בלבד שהאדם אינו יוצא ידי חובת המצווה, אלא שאין כאן אפילו עצם 'מעשה' המצווה, שכן הדיבור של התפילה כשהוא לעצמו אינו בגדר תפילה.
דבר זה משתקף היטב במצוות ספירת העומר: בשולחן-ערוך הרב נפסק, שמותר לספור בכל שפה שהאדם מבין, ולעומת זאת, אם האדם אינו מבין את מה שהוא אומר "אפילו ספר בלשון-הקודש, אם אינו מבינו – לא יצא, דכיוון שאינו יודע המניין, אין זו ספירה כלל". כלומר, עיקרה של ספירת העומר אינה אמירת המילים בדיבור בלבד, אלא ידיעת האדם, ובלא שהאדם יודע איזה יום היום לעומר, אין כאן עצם המציאות של המצווה.
להזדכך ולהתעלות
ועוד נקודה: אחד ממטרותיה של התפילה היא לזכך את האדם ולהעלותו לדרגה עליונה יותר. כשהוא עומד לפני הקב"ה - "יראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה", מפנה את ליבו מכל המחשבות ומבטל את עצמו לקב"ה הוא מתעלה לדרגה רוחנית גבוהה יותר.
דבר זה מודגש במיוחד בספירת העומר, ובתפילה שאומרים אחרי הספירה: "אתה ציוויתנו... לספור ספירת העומר, כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו... כדי שייטהרו נפשות עמך ישראל מזוהמתם". ויהי רצון שתתקיים הבקשה שאומרים אחרי הספירה, שהקב"ה "יחזיר לנו עבודת בית-המקדש למקומה, במהרה בימינו, אמן סלה".
(לקוטי שיחות כרך כב, עמ' 114)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
