|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| מי יכול להאיר נשמות? | | הפעילות ב'הדלקת' אור נשמתו של יהודי שני, אינה מוטלת על יחידי-סגולה. זו זכותו וחובתו של כל יהודי. | |  | | אם אתה יכול - אתה חייב | | כשם שאת מנורת המקדש אפשר היה להדליק רק ב'היכל', ולא פחות מזה, כך צריך כל יהודי להגיע לדרגת הקדושה הגבוהה ביותר, על-פי כוחותיו ואפשרויותיו. | | | | הקב"ה נותן כוחות ואנחנו מבצעים | | התכלית היא, שהיהודי אכן יאיר באור עצמי. אם הוא מאיר רק בכוחו של הקב"ה, לא בא בזה לידי ביטוי רצונו של הקב"ה בעבודת האדם דווקא. | | | | לשאוף לקדושה המירבית | | | | למצוא את האחדות | | שתי רמות של התאחדות, שמרומזות בדבריהם של רש"י ורמב"ן: אחת, שמתגלה השורש המשותף של כל הנשמות. השנייה, שכולן מאירות והן בבחינת 'נרות' | | | | פסח מצרים ופסח המדבר | | | | לעולם יש תקנה | | ייחודו של פסח שני, שהוא מבטא את היכולת לתקן גם חטא שנעשה בזדון ממש. לכן לומדים מפסח שני את הכלל שלעולם לא אבוד ושתמיד אפשר לתקן | | | | לנצל כל הזדמנות | | אם יש אפשרות להוסיף שלמות ונמנעים מכך, הרי בזה עצמו כבר נוצר חיסרון בעבודת האדם. לכן המשמעות של פסח שני קיימת גם לגבי מי שלא חטא | | | | סור מרע ועשה טוב | | פסח שני צריך לחול בחודש אייר ולא בחודש ניסן, משום שיש זיקה פנימית מהותית בין השניים. שני שלבים בתהליך השתחררותו של האדם מהרע | | | | שמחה שחודרת לגוף | | יש תכלית ומטרה בעצם השמחה של הגוף הגשמי, שכן בדרך זו חודרת שמחת החג גם לתוך מציאותו וגדריו של הגוף, ומכשירה אותו לקבל את הקדושה האלוקית | | | | שונאי ישראל - שונאי ה' | | משה מדגיש בתפילתו כי שונאי ישראל הם שונאי ה', ובכך הוא כאילו אומר, ששנאתם של הגויים אינה קשורה לחולשתם הרוחנית של היהודים, אלא זו שנאה כלפי הקב"ה | | | | רווחת הרוב מול טובת המיעוט | | | | לחם מן השמים - לכל | | | | המוציא לחם מן השמיים | | יש קשר פנימי ותוכני בין השבת לבין פרשת המן, נוסף על העובדה שפרשה זו נאמרה בשבת. השבת, כמו המן, אינה מאבדת מגבהות מעלתה בירידתה למטה | | | | כוחו של משה | | משה רבנו היה נעלה לאין-ערוך מן הזקנים. לכן אפשר היה לחשוב, שהאצלת החכמה להם אמורה לגרום ירידה אצל משה רבנו עצמו | | | | הגבוה והעניו מכול | | משה ידע והכיר שהוא נעלה מכל אדם, ועם זאת חשב, שלו היו ניתנים אותם כוחות לאחר - היה מגיע לאותה דרגה, וייתכן שאף היה מגיע לדרגה גבוהה משלו | | | | ענווה והשראת השכינה | | מכיוון שהתורה מציינת באשר לנבואת משה רק את הענווה, משמע מזה שהזיקה בין הענווה לנבואה גדולה משאר המעלות | | | | עם-ישראל כמנורת בית-המקדש | | בציוויי התורה על הדלקת המנורה טמונות גם הנחיות בעניין הגישה הכללית ליהודי שני, שהוא בבחינת נר ב'מנורה' הגדולה של עם-ישראל | | | | תקיעת החצוצרות בעת מלחמה ובעת שמחה | | | | נחמתו של אהרן הכוהן | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
