|
 |
| הרבי על הפרשה |
|
| לחיות חיי-נצח | | דווקא כשיעקב אבינו נמצא במצרים והוא עומד לפני פטירתו - זה הזמן שבו זוהרת במלוא עוצמתה העובדה שהוא 'חי' | |  | | חינוך של ילד יהודי | | היותה של התורה מושרשת בקב"ה, מעניקה לה כוח אין-סופי ובלתי-מוגבל, כוח הגובר על המגבלות שבמצרים, עד שדוקא בה ניתן להגיע לשלמות העליונה ביותר. | | | | הכוח להחזיק מעמד בגלות | | מצד מהותו של יוסף, היה עשוי לרצות שגם אביו יישאר במצרים, כדי שזכותו תגן על בני-ישראל. לכן השביע יעקב את יוסף להוציאו ממצרים | | | | לא רק לזכור; גם לעשות | | מצד תפיסת-העולם של יוסף הצדיק, יש מעלה יתרה למנשה, ולכן הוא הבכור; אך מכיוון הראייה של יעקב אבינו - אפרים, הצעיר, הוא הנעלה יותר | | | | ויתור על שלמות אישית | | רחל מסמלת מסירות-נפש תוך ויתור על שלמות אישית. היא מוותרת על רצונה להיקבר במקום קדוש, כדי להיות לעזר לבניה. ועל כך אומר לה הקב"ה: "יש שכר לפעולתך". | | | | כשיודעים שהגאולה קרובה | | יעקב אבינו ביקש לגלות לבניו את הקץ לפני מותו. כלומר: הוא היה נביא, אך הקב"ה מנע זאת ממנו – "נסתלקה ממנו שכינה". אם-כן מדוע ביקש לגלות דבר שלא היה צריך לגלות? | | | | הכוח לגלות את הקץ | | | | סימנים של מלך | | מלך צריך להיות ניחן בתכונה של הקרבה עצמית למען הזולת. תכונה זו היתה חסרה בראובן, בכורו של יעקב אבינו. לפיכך ניטלה ממנו המלכות וניתנה ליהודה אחיו. | | | | לשמור על השכל שלא ישגה | | יעקב ומשה בירכו את אשר בברכת השמן, אך משה הדגיש "וטובל בשמן רגלו". ה'שמן' אינו מטרה כשהיא לעצמה אלא הוא משרת את ה'רגל' | | | | יופי אמיתי, יופי רוחני | | | | חיים נצחיים | | חייו האמיתיים של יעקב קשורים ב"זרעו". על-ידי שצאצאיו ממשיכים את דרכו, נמשכים גם חייו שלו. בדרך זו נמשכים לעד חייו של יעקב אבינו גם בעולם הזה הגשמי. | | | | יעקב ומשה "לא מתו" | | ייחודם של יעקב אבינו ומשה רבנו, שעל כל אחד מהם נאמר "לא מת", בכך שגם לאחר מיתתם נשמר הקשר בין נשמתם וחייהם הרוחניים לחיים גשמיים בגוף גשמי בעולם הזה. | | | | הכוח לנצח את הגלות | נשיאתו של יעקב ממצרים היא שלב בהתחלת גלות מצרים. לכן יוסף ולוי לא היו יכולים להשתתף בפעולה זו, כי הם, במהותם, למעלה מכל עניין הגלות
| | | | מי נשא את מיטתו של יעקב | | | | הכוח לרדת ולעלות | | יוסף הוא שגרם לירידה למצרים, והוא שנתן לעם-ישראל את הסימן והכוח להיגאל ממנה - "פקוד יפקוד" | | | | יוסף מזמין למצרים ונותן כוח לצאת ממנה | | | | הכוח להתמודד ולהיגאל | | | | כוחו של יוסף | | פטירת יוסף קשורה במהות הפנימית הכללית של כל ספר בראשית. יוסף, שהושם "בארון במצרים", מסמל את כוחו של עם-ישראל גם בתוך 'מצרים' והגלות | | | | כשהרע מתהפך לטוב | | | | להתרגל לגמול טובה לזולת | | |
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
