מדוע בחר הכהן הצדוקי, שכפר בכל עצם מצוות ניסוך המים, לנסך את המים "על-גבי רגליו" במקום לחמוק מכל העניין? * מה פשר רגימתו על ידי "כל העם" (ולא על-ידי ה'קנאים', למשל) ומדוע דווקא ב"אתרוגיהם"? * האם כדי לחוש רגש אמיתי של שמחה, מוכרחים תחילה לראות בעיניים את שמחת בית-השואבה? * מהי בכלל "שמחה", מהו ההבדל הפנימי בין ניסוך היין לניסוך המים ואיך כל זה מתקשר למאמר "יהי רקיע בתוך המים" ביום השני לבריאה? * ב"זמן שמחתנו" יוצאים מן המדידות וההגבלות!
אין להתייחס לדברי המדרש, כפשוטם, באשר להקבלה בין ארבעת המינים לארבעת הסוגים בעם ישראל. בעם ישראל אין יהודי ש"יש בו תורה" ואין בו מצוות כלל וכך גם לגבי שאר הסוגים. לדברים משמעות עמוקה ופנימית יותר.
זמנים נוספים
שקיעה: 19:10
זריחה: 6:13
