הקרבן לפי החטא
הפסוק מונה שלושה סוגי קרבן עולה: מן הבקר, מן הצאן ומן העוף. העשיר, שהוא מלא גאווה, נוטה יותר לחטוא, ולכן עליו להביא קרבן גדול - מן הבקר. הבינוני חוטא פחות, ולכן הוא יוצא ידי-חובה בצאן. ואילו העני, שפל-הרוח, חוטא פחות מכולם, ודיי לו בעוף.
(זוהר)
הקרבת הרצון
"יקריב אותו לרצונו לפני ה'" (ויקרא א,ג). את הרצון צריך להקריב לפני ה', בבחינת "בטל רצונך", שכן עיקר הכוונה בקרבן היא לבטל את הרצון ולשעבד אותו לעבודת ה', שכל כוחותיו החומריים והרוחניים של האדם יהיו מסורים לעבודת ה'.
(הכתב והקבלה)
איש החסד
את הקרבנות מקריבים על-ידי הכוהנים דווקא. רק הכוהן, איש החסד, ביכולתו לפעול את העלייה ואת ההמשכה שנוצרות על-ידי הקרבן.
(ספר המאמרים קונטרסים)
עלייה בכל העולמות
"אישה ריח ניחוח לה'" (ויקרא א,ט). הקרבנות פועלים בירור ועלייה בכל העולמות. הפסוק שלפנינו רומז לשלוש העליות: "אישה – העלייה מעולם העשייה; "ריח" – העלייה מעולם היצירה; "ניחוח" – העלייה מעולם הבריאה לעולם האצילות.
(ספר המאמרים ת"ש)
קרבן בנפש
אם בהקרבת הקרבן הגשמי נאמר "רזא דקורבנא עולה עד רזא דאין-סוף", על-אחת-כמה-וכמה שבהבאת הקרבן האמיתי, כאשר האדם פועל בנפשו את כל ענייני הקרבן, גורם הוא בזה עלייה לכל העולמות.
(ספר המאמרים תש"ט)
ניקיון פנימי
"וקרבו וכרעיו ירחץ במים" (ויקרא א,ט). כל הקרבנות אינם מועילים כל עוד לא רחץ האדם את קרבו ואת כרעיו מן העברה.
(רבנו אפרים)
תפילה נקייה
התפילה היא במקום הקרבת הקרבנות, ולכן צריך להיזהר שהתפילה תהיה בדוגמת הקרבן - שלא יהיו מעורבות בה מחשבות זרות, כמו בעת הקרבת הקרבן שמחשבה זרה פוסלת אותו.
(שולחן-ערוך)
העיקר הציבור
עבודת הקרבנות החלה בקרבן ציבור – הקרבת קרבן התמיד, והיא גם הסתיימה בהקרבת קרבן התמיד. בין הזמנים הקריבו קרבנות של יחידים. ללמדנו שהעיקר, הראשית והתכלית הם הציבור, הכלל ולא הפרט.
(הרב יצחק-יעקב ריינס) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
