אומרים בשם ה'צמח-צדק': כל חלק מארבעת חלקי התורה – פשט, רמז, דרש וסוד – כולל בתוכו גם את כל שאר החלקים. בחלק הסוד, למשל, יש הפשט שבסוד, הרמז שבסוד, הדרוש שבסוד, והסוד שבסוד. את הפשט שבסוד גילה רשב"י; את הרמז שבסוד גילה האריז"ל; את הדרש שבסוד גילה הבעש"ט; ואת הסוד שבסוד יגלה המלך המשיח.
בפי החסידים במשך כל הדורות נישא שמו של הבעש"ט בקדושה וברעדה. כמה מגדולי החסידות דיברו על מעלת נשמתו הקדושה ועל השליחות האלוקית שהוטלה עליו, להביא לעולם את אור החסידות, פנימיות התורה, תחילת ההתנוצצות של אור הגאולה.
הבעש"ט קישר את שנת הולדתו עם הדפסת ספר השל"ה הקדוש. בשנת נח"ת נדפס הספר בפעם השנייה, בהידור. הסימן שנתנו על כך, שהדבר היה בשנת נח"ת, שכן התגלות ספר קדוש זה גרם נחת-רוח למעלה. באותה שנה נולד מאורם של כל ישראל, הבעש"ט. ומרגלא בפומיה, שנולד בשנה שנדפס השל"ה הקדוש, ספר שהאיר את העולם באור תורה ויראת שמים ובעבודה שבלב.
סיפור ההתגלות
ח"י באלול נחשב יום מיוחד אצל גדולי החסידות, אם כי בדורות הראשונים לא היה כלל ציבור החסידים מודע לחשיבותו. רבי מרדכי מצ'רנוביל אמר שהבעש"ט נולד לידה משולשת בח"י באלול: בגופו – כשנולד (בשנת תנ"ח); בנפשו – כשנתגלה אליו (בשנת תפ"ד) מורו ורבו הקדוש; וברוחו – כשנתגלה לעולם (בשנת תצ"ד). שלושה אלה אירעו בח"י באלול.
בחסידות חב"ד מכונה יום זה "יום הולדת שני המאורות הגדולים", שכן לא רק הבעש"ט נולד בח"י באלול, אלא גם רבנו הזקן, בעל התניא (בשנת תק"ה). על-כן אמר כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק', כי ח"י באלול הוא חג משולש: יום ההולדת של הבעש"ט, יום ההולדת של אדמו"ר הזקן, והתחלת העבודה של השנה החדשה (לקוטי דיבורים חלק ג, עמ' 874).
באחד ממכתבי 'הגניזה החרסונית' יש מכתב מהבעש"ט אל תלמידו רבי יעקב-יוסף הכוהן (בעל ה'תולדות'), מיום ג' מקץ תקי"ג, שבו הוא מקיים את הבטחתו מכבר, לגלות לו באיזה יום ובאיזו שנה נתגלה אליו מורו ורבו. הבעש"ט כותב בזה הלשון: "אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י אלול בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה בפרשת בראשית, וכאשר גמרנו התורה הקדושה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי".
"בסוד גדול"
כאמור, את ח"י באלול ציינו בדורות הראשונים בסתר. כ"ק אדמו"ר הריי"צ מספר (שם, עמ' תעד) כי ח"י באלול היה מן 'המועדים הנסתרים', שהאדמו"רים היו נוהגים בינם לבין עצמם. כשה'צמח צדק' גילה זאת "בסוד גדול לבניו הצדיקים", הזהירם "באזהרה גדולה" לשמור זאת בסוד.
עוד הוא מספר שם (עמ' תפד) כי האדמו"רים גילו את עניינו של היום לבניהם רק ביום שמלאו להם חמש-עשרה שנה: "על העניין של ח"י אלול סיפר רבנו הזקן לרבנו האמצעי כשמלאו לו ט"ו שנים, והכניסו אז בעניינים הפנימיים. כמו-כן כשמלאו ל'צמח צדק' ט"ו שנים סיפר לו רבנו הזקן על כך. ה'צמח-צדק' סיפר על כך לסבא, כ"ק אדמו"ר מהר"ש, כשמלאו לו ט"ו שנים, וכ"ק אדמו"ר מהר"ש סיפר על כך לכ"ק אבי (אדמו"ר הרש"ב) כשמלאו לו ט"ו שנים. כשמלאו לי ט"ו שנים הכניסו גם אותי ב'מחול'".
וכך מכתיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ את היום הזה: "ח"י באלול הוא היום המיועד לשמחה ולברכה, לחסידים בכלל ולחסידי חב"ד בפרט". |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
