מעלת השפלות
"ועשו להם ציצית" (במדבר טו,לח). מברכים "להתעטף בציצית" ולא "להתעטף בטלית", אף-על-פי שבטלית מתעטפים, מפני שהציציות תלויות למטה, כלפי הארץ, בשפלות, ולכן הן העיקר.
(רבי יחזקאל מקוזמיר)
תפוש את החבל
"למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי" (במדבר טו,מ). משל לאדם שהושלך לתוך המים, הושיט לו הקברניט את החבל ואמר לו: תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים. כך אמר להם הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מחזיקים במצוות אתם חיים, שנאמר (דברים ד,ד) "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".
(במדבר רבה)
פרי עבודה
"ולא תתורו אחרי לבבכם" (במדבר טו,לט). "אחרי לבבכם" אמור ליהודי שאמנם מתנהג ביושר, אבל יושרו אינו פרי של יגיעה והתאמצות, אלא תוצאה של טבעו והרגלו. כל פעולה ומעשה טוב צריכים להיות פרי של עבודה ויגיעה.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
סגולה לזיכרון
"ולא תתורו אחרי לבבכם... למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי" (במדבר טו,לט-מ). סמיכות הפסוקים באה ללמדנו שאם אדם נקי ממחשבות תאווה, קל לו יותר לזכור את תורתו. אם "לא תתורו אחרי לבבכם" כי-אז "(למען) תזכרו".
(דעת חכמים)
קו האהבה
בזמן הזה אין לנו תכלת וכל שמונת החוטים הם לבנים. צבע תכלת רומז ליראה, 'סור מרע', ואילו לבן רומז לאהבה, 'עשה טוב'. נמצאנו למדים שעיקר העבודה בזמננו הוא בקו האהבה, 'עשה טוב'.
(לקוטי שיחות)
משיכה נעלמת
"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו,לט). מדוע הקדים הכתוב "לבבכם" ל"עיניכם", והלוא הסדר הוא שתחילה העין רואה ואחר-כך הלב חומד? אלא שלפעמים אדם מרגיש בליבו משיכה נעלמת לרע, שזו פריקת עול מלכות שמים פנימית. זו הסיבה לראיית העין במקומות שאין צריכים לראות, וראייה זו מביאה אחר-כך לידי חמדת הלב בגלוי.
(ספר המאמרים תשי"א)
הלב והעין
הן הלב הן העין נרמזים בפרטי מצוות ציצית: 'לב' – ל"ב חוטים שבציצית, "עין" – התכלת והלבן שבציצית רומזים לשחור וללבן שבעין.
(אור התורה)
צריך טלית
אף-על-פי שכל תרי"ג המצוות נרמזות בציצית, בכל-זאת יש צורך גם בטלית, שכן הטלית היא לבוש המקיף וסובב את האדם מבחוץ. הטלית רומזת לבחינה על-שכלית. יש לדעת ולזכור תמיד שתרי"ג המצוות יוצאות ונמשכות מדרגה שהיא למעלה מהשכל.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
