הכנה למצווה
"בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח,ב). הרמב"ם כותב שהדלקת הנרות כשרה בזרים, אבל הטבת הנרות אסורה לזרים. מכאן למדים שהכנה למצווה גדולה מהמצווה עצמה.
(רבי מנחם-מענדל מפילץ)
חלשה דעתו
למה נסמכה פרשת מנורה לחנוכת נשיאים, לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, לפי שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב"ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומֵטיב את הנרות.
(רש"י)
להשתתף בהדלקה
ללמדנו שכאשר יהודי רואה או שומע שיש יהודים העוסקים ב'חנוכת המשכן', עוסקים בהדלקת ה'מנורה' שבליבם וקירובם לאביהם שבשמים, והוא אינו משתתף בעבודתם, צריך הדבר לגרום לו חלישות הדעת.
(הרבי מליובאוויטש)
העלאת הנשמות
נרות רומזים לנשמות ישראל, כפי שנאמר (משלי כ) "נר ה' נשמת אדם". משמעות הציווי "בהעלותך את הנרות" היא שהוטלה על אהרון המשימה להעלות את נשמות ישראל עד שתתעורר בהן אש האהבה לקב"ה.
(אור התורה)
מעלה למנורה
"בהעלותך את הנרות – מכאן שמעלה הייתה לפני המנורה שעליה הכוהן עומד ומֵטיב" (רש"י). מעלה מיוחדת הייתה למנורה, מין סגולה שעליה הכוהן עומד ומֵטיב, שממנה שופע שפע רב וכל טוב לבני-ישראל.
(רבי יצחק מנשכיז)
להאיר יחד
"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". אומר רש"י: "אל מול נר האמצעי". כאשר תדליק את ששת הנרות, ושלהבת כל אחד מהם תהיה "אל מול פני המנורה", שהוא הקנה האמצעי, אזיי יאירו כל שבעת הנרות יחד וישפיעו אור עליון על ישראל.
(ספורנו)
להקיש בקורנס
"וזה מעשה המנורה מקשה זהב" (במדבר ח,ד). מפרש רש"י: "עשת של כיכר זהב הייתה ומקיש בקורנס... לפשט איבריה". מי שרוצה לעשות מעצמו מנורה עליו להיות בבחינת 'מקשה', להקיש בקורנס, לשבור ולבטל את מידותיו הטבעיות.
(לקוטי תורה)
קומה אחת שלמה
"עד ירכה עד פרחה מקשה היא" (במדבר ח,ד). 'ירכה' רומז לדרגות הפחותות שבישראל; 'פרחה' רומז לבחינות העליונות; 'מקשה היא' – כאשר מתחברים ה'ירכה' וה'פרחה' נעשית קומה אחת שלמה. כל אחד אינו מושלם בלי השני, וכפי שהוא בגוף האדם, שהרגל זקוקה לראש, ואף הראש זקוק לרגל.
(לקוטי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
