שתעבור שבת
"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב,ג). גדולה שבת שאין התינוק נימול עד שתעבור עליו שבת, שנאמר "ובן שמונת ימים ימול לכם". נמצא שהטעם לברית מילה ביום השמיני הוא כדי שתעבור עליו שבת קודש לפני המילה.
(ילקוט יהודה)
למעלה מהשבת
המילה, שהיא ביום השמיני, עניינה נעלה יותר מיום השבת, שהוא ביום השביעי, והיא שומרת על הגילויים האלוקיים של השביעי. לכן עורכים את המילה רק אחרי שעוברת שבת אחת, כי המילה נעלית מן השבת.
(ספר המאמרים תשי"א)
מילה כקרבן
מצוות מילה היא כמו קרבן, כפי שנאמר (תהילים נ,ה) "כורתי בריתי עלי זבח". כשם שדם הקרבן על המזבח הוא לכפרה, כך דם המילה מכפר. לכן מצוות המילה היא ביום השמיני, כי הקרבן אינו מכפר עד היום השמיני, כפי שנאמר (ויקרא כב,כז) "ומיום השמיני והלאה יֵרצה".
(רבנו בחיי)
שתי מילות
ברית מילה ברוחניות היא כריתת ערלת הלב, ויש בזה שתי רמות: מלמטה למעלה – בבחינת "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י), שהיא המילה שעל האדם לבצע. ואזיי זוכים לברית שמלמעלה למטה, שהקב"ה מל את בני-ישראל, בבחינת "ומל ה' אלוקיך את לבבך" (דברים ל).
(תורה אור)
גידול וחינוך
בברית המילה נוהגים לומר: "ויזכו לגדלו לחנכו ולחכמו". והלוא חינוך הילד מתחיל בעודו קטן, ואם-כן היה צריך לומר "לחנכו ולגדלו"? אלא שילד קטן קל לחנך, הקושי מתחיל בבנים הגדולים. כוונת הברכה שנזכה לחנכו בדרך התורה גם כשיגדל.
(הרב יהושע-לייב דיסקין)
קשר עם המצוות
נהוג לאחל בברית מילה: "כשם שנכנס לברית כן ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים". משום שמהמצווה הזאת אי-אפשר להיפרד לעולם, ולכן מברכים את הילד שגם משאר המצוות לא ייפרד לעולם.
(עיטורי תורה)
קשר בבשר
קיום מצווה מחבר את האדם המקיימהּ עם הקב"ה, מְצַווה המִצְווה, אולם בכל המצוות אין החיבור הזה ניכר בגוף האדם המקיים את המצווה. שונה הדבר במצוות מילה, שהשינוי המתחולל ניכר בגופו של הנימול.
(לקוטי שיחות)
הערלה החוסמת
"התהלך לפניי והיה תמים" (בראשית יז,א). אמנם אברהם היה נביא עוד קודם שנימול, אולם אחרי כריתת הערלה, שהיא מקליפת נוגה, היה ביכולתו לזכות לגילויים נעלים יותר, לאותם גילויים אלוקיים שאינם יכולים להתלבש בלבושיה הגשמיים של קליפה זו.
(ספר המאמרים תש"ט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
