שאלה: בבית אבות או במרכז רפואי שדורשים לערוך את הסדר מבעוד יום, האם אפשר לקיים בשעה כזאת את מצוות ליל הסדר כהלכתן?
תשובה: בכל שבת ויום-טוב אפשר להקדים לקבל את השבת מ'פלג המנחה' ואילך, לעשות קידוש ולאכול סעודת שבת ויום-טוב, אבל בליל הסדר הדין שונה, מכיוון שקרבן הפסח "אינו נאכל אלא בלילה", ומצה ומרור הושוו לו, ואף ארבע כוסות תיקנו חז"ל רק בזמן הראוי לאכילת מצה. נוסף על כך אסרו חז"ל לאכול מצה בערב פסח.
לכן יש לעשות כל מאמץ להתחיל בעריכת הסדר רק אחרי צאת הכוכבים.
בשעת הדחק אפשר להקדים ולקדש מיד אחרי שקיעת השמש, אך להקפיד שיגיעו לקטע "רבן גמליאל היה אומר" רק לאחר צאת הכוכבים. אם ממש אין ברירה – אפשר להקדים ולקדש אחרי 'פלג המנחה' (בת"א 16:59), משקיבלו עליהם את קדושת החג בהדלקת נרות או בתפילת ערבית. בני עדות המזרח רשאים ליטול ידיהם ולקבוע סעודתם על 'מצה עשירה', ואחרי צאת הכוכבים יברכו (רק) 'על אכילת מצה' על מצה רגילה.
לבני אשכנז אפשר אולי להתיר להתחיל את הסעודה אחרי השקיעה באכילת מצה רגילה, ולהגיע ל"רבן גמליאל" אחר צאת הכוכבים, ובלבד שיקפידו לאכול אז עוד 'כזית' מצה. ולא יברכו כלל 'על אכילת מצה'.
כשגם זה אי-אפשר יש לדון להתיר גם להגיע אחר השקיעה ל"רבן גמליאל", לשתות כוס שנייה, ולקיים אז גם את מצוות אכילת מרור וכורך, ובלבד שימתינו לאכילת האפיקומן עד אחרי צאת הכוכבים, ואכן כולם יקפידו לאכול באותה שעה 'כזית' מצה דאורייתא.
את קיום מצוות 'סיפור ביציאת מצרים' יכוונו לקיים באמירת חלק מ'הודו' הגדול או מ'נשמת', העוסקים בעניין זה, או לפחות בברכה שנייה של ברכת המזון.
עורך הסדר יכול לאחר מכן לחזור ולערוך את כל הסדר בביתו, מתחילתו ועד סופו.
מקורות: פסחים צט,ב, תוס', רא"ש ומרדכי שם. תה"ד סי' קלז. שו"ע או"ח סי' רסז ס"ב. ר"ס תעב. שו"ע אדה"ז שם ס"ב. סי' תפד. שו"ת מעשה חושב ח"ז סי' ג, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
