חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ג בסיון התש"פ, 5/6/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

איש בעל פרוטזות זהב
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1363 - כל המדורים ברצף
לשמוח בלי להתבלבל
יש חדש
כשה'שועל' חודר לקודש הקודשים
תרומה
תרומת העדה
בשמחה יוצאים
שיתוק מסתורי
נחמתם של ישראל
איש בעל פרוטזות זהב
פורים במוצאי-שבת

הוא איבד את שתי כפות ידיו, וכדי לאחוז דבר-מה הוא נזקק לפרוטזות מיוחדות, אבל נכותו אינה מונעת ממנו לתרום לחברה ולהתנדב. דוד מרציאנו מהקריות הקים ארגון חסד, שמספק חבילות מזון למאות משפחות נזקקות באזור, והוא הרוח החיה בארגון.

"לכאורה צריכים לעזור לי, אבל אני מרגיש חובה לעזור לאחרים", הוא אומר בשעת הכנסת בקבוק שמן ואריזת קמח לארגז. "נכון, יש לי מגבלה, אבל אני לא עוצר, אלא ממשיך הלאה ועושה כל שביכולתי כדי לסייע לאחרים".

פיצוץ במפעל

מרציאנו, עוד מעט בן שישים, נולד במרוקו. בהיותו בן שלוש עלה לארץ. "ניצלו את התמימות שלנו והכניסו אותי לבית-ספר לא-דתי, אף שהיינו משפחה שומרת מצוות", הוא אומר בעצב. בצה"ל שירת שמונה שנים, במשמר הגבול ובחיל-האוויר. באותה עת התקרב למסורת על-ידי בית-חב"ד בעכו. "היה לי בסיס של ידע בבית, ואט-אט השלמתי פערים. למדתי עוד ועוד והתקדמתי בשמירת מצוות", הוא מספר.

לאחר שהקים משפחה החל לעבוד ברפא"ל (רשות לפיתוח אמצעי לחימה). יום אחד נערך ניסוי במפעל, התחולל פיצוץ והוא נפצע קשה. "בפציעה איבדתי גם את כפות ידיי", הוא אומר. "עמדו לפניי שתי אפשרויות – לעצור הכול ולשקוע בצרותיי, או להשתקם ולפתוח דף חדש בחיי. בחרתי באפשרות השנייה". כעבור שנה חזר למפעל, כחלק מהליך השיקום.

חשיפה למצוקה

בשלב מסויים נחשף למצבן הקשה של משפחות נזקקות, ונחרד. "ראיתי משפחות המתגוררות בתת-תנאים", מספר מרציאנו. "במבט מבחוץ נראה שהכול בסדר, אבל כשאתה נחשף למצב האמיתי, אתה מגלה באילו תנאים נוראים אנשים חיים. התחלתי לסייע לאותן משפחות, ובהדרגה גדל מעגל הנזקקים".

הוא פנה אל משרד הרווחה בבקשה להעביר אליו רשימה מסודרת של משפחות נזקקות. "הבנתי שאם לא אקבל רשימה מגורם מקצועי, שיסנן את הפניות, אקרוס". בהמשך החל להיעזר גם בארגון החסד 'כולל חב"ד'.

יקיר העיר

מרציאנו אורז בעצמו את סלי המזון, עם עוד שני מתנדבים. "לפני כשבועיים קיבלתי עדות מוחשית עד כמה המשפחות תלויות בסלי מזון. סיכמנו עם המשפחות שיבואו בערב לביתי, לקבל את הסלים. זה היה ערב גשום במיוחד, והייתי בטוח שאיש לא יבוא. חזרתי מתפילת ערבית וראיתי יותר ממאה בני-אדם עומדים בגשם שוטף, מחכים לבואי. לא האמנתי למראה עיניי", הוא מספר.

מטבע הדברים, לקראת החגים המלאכה מרובה יותר ומרציאנו נערך בהתאם. מניין התקציב? "אני מגייס הכול לבד", הוא משיב. "אין לי שום משרד יחסי-ציבור, והתרומות מתקבלות מאנשים טובים שרוצים לסייע". גם התגובות זורמות ללא הרף. "נשלחים אליי כל הזמן מכתבי תודה מרגשים. המכתבים האלה נותנים עידוד להמשיך במלאכה". לפני כמה שנים זכה בתואר 'יקיר הקריות'. "הופתעתי, לא הבנתי מה רוצים ממני בכלל", הוא אומר בצניעות.


במו ידיו. מרציאנו (צילום: ישראל ברדוגו)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)