חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:16 זריחה: 6:10 כ"א באב התשע"ט, 22/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הלכות ומנהגי חב"ד
לוח השבוע

נושאים נוספים
התקשרות 967 - כל המדורים ברצף
עלייה אמיתית – רק כשהיא נמשכת לעולם המעשה
בשכר נשים צדקניות שבדור
חידושי הריטב"א
פרשת יתרו
הלכות ומנהגי חב"ד

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

שבת-קודש פרשת יתרו
כ"ב בשבט

יום השנה להסתלקות הרבנית הצדקנת מרת חיה-מושקא1 ע"ה (תשמ"ח), בת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ואשת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו2.

שחרית: בקריאת-התורה3 קוראים את עשרת-הדיברות בטעם העליון4. בשעת הקריאה עומד הקהל, ופניו אל ספר-התורה5.

הפטרה: "בשנת מות... זרע קודש מצבתה" (ישעיה ו)6.

מוצאי-שבת-קודש

כבכל מוצש"ק, פסק בשו"ע אדמו"ר הזקן7 "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת בכל מיני סידור הנהוגים אצלו בעריכת השולחן לסעודה גמורה, אף-על-פי שעכשיו לא יאכל אלא כזית... כדי ללוות את השבת ביציאתו דרך כבוד כמו בכניסתו..." ומסביר הרבי, שאינו מדבר על-דבר חיוב אכילת סעודה8, אלא על-דבר אופן עריכת השולחן כדי לכבד את השבת ביציאתו.

יום שני,
כ"ד בשבט

היום – סיום מחזור לא בלימוד הרמב"ם ג' פרקים ליום וספר המצוות, והתחלת מחזור לב.

"מנהג ישראל (תורה היא) שעושין שמחה לגמרה של תורה... ובמכל-שכן וקל-וחומר מהשמחה שבסיום מסכת אחת על-ידי יחיד מישראל. ועל אחת כמה וכמה בסיום לימוד הרמב"ם ש"מקבץ לתורה שבעל פה כולה" על-ידי רבים מישראל9.

מההוראות השייכות לחגיגת ה'סיום'10:

א. "מובן וגם פשוט, שאין לערוך את 'חגיגות הסיום' לפני שמסיימים את הלימוד דמחזור...

ולהעיר, שמנהג ישראל שמאחרין את זמן ה'סיום' "עד שעת הכושר, יומא דראוי לתקן בו סעודה כו"11, "משום כבוד התורה, שאז נעשה ביותר הידור, ברוב עם כו'"12.

ב. ב'סיום' עצמו: "עם לימוד השורות האחרונות, או ההלכה האחרונה, ברמב"ם, "מתכיפין התחלה להשלמה" – ללמוד שורות אחדות מהתחלת הרמב"ם  [– מתחילת הלכות יסודי התורה]"13.

יום שישי,
כ"ח בשבט

[למנהג רבותינו נשיאינו, קוראים ביום חמישי בלילה – אור ליום שישי,  'שניים מקרא ואחד תרגום' מפרשת השבוע, עד שני או שלישי. ומחר מתחילים שוב מתחילת הפרשה14].

* חסידי חב"ד רגילים לטבול בערב שבת-קודש אחר חצות היום15 לכבוד שבת-קודש.

לאחר חצות היום, בקריאת הפרשה 'שנים מקרא ואחד תרגום', קוראים גם את שתי ההפטרות, של פרשת השבוע "הדבר אשר היה ... את שבותם ורחמתים", ושל פרשת שקלים ("ויכרות יהוידע")16. [למנהג רבותינו נשיאינו, קוראים היום רק את ההפטרה של פרשת השבוע, ואת ההפטרה של פרשת שקלים קוראים מחר בשבת-קודש לפני תפילת שחרית, אחרי קריאת ה'שביעי' (שוב) 'שניים מקרא ואחד תרגום'7].

________________________________

1)     רגילים היו לקרוא לרבנית 'מוסיא' וכך גם היתה רגילה לחתום, גם כאשר היתה חותמת בשפות אחרות. הרבי כתב שלפעמים קראו לה גם 'מושקא' בשי"ן ימנית, אך מעולם לא שמע שיבטאו 'מוסקא' ('עבודת הקודש...' להרה"ח ר' שלום-דובער שי' לוין עמ' קנח-קס, עיי"ש).

2)     מתולדותיה – בס' 'עטרת מלכות' (חיפה, תנש"א) עמ' 249. וראה רמזים בשמה והוראות מזה בקונטרס 'בך יברך ישראל', שבתוך ספר-השיחות ה'תשנ"ב, ח"ב עמ' 344, ועוד. צילום המצבה – 'ימי חב"ד' עמ' 125.

3)     אדמוה"ז היה קורא בתורה את עשרת-הדיברות דפרשה זו בנוסח-טעמים השונה מהנוסח דקרה"ת כל השנה, וגם מהנוסח דעשרת-הדיברות דפרשת ואתחנן, וכן נהגו גם כל בניו. הוא לימד זאת להרה"ק הרב"ש – רבי ברוך שלום בן אדמו"ר הצמח-צדק, שלימד זאת להרה"ק הרז"א – רבי שניאור זלמן אהרן, אחי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (לקוטי-דיבורים ח"ב עמ' 459, וראה גם ב'ס' התולדות – אדמוה"ז' ח"ד עמ' 1070).

המנהג לקרוא את המרא-דאתרא לעלייה זו (מג"א סי' תכח ס"ק ח) אינו אחד מ'מנהגי חב"ד' (אלא אם כן יש המנסים לערער ח"ו על תוקפם של הרבנים – שאז חייבים לעשות זאת, 'התוועדויות' תשמ"ז ח"ב עמ' 490, עיי"ש).

4)     לוח כולל-חב"ד, כדעה האחרונה בשו"ע אדמוה"ז סי' תצד סי"א. ובשו"ע שם פסק, שגם לדעה זו היחיד קורא לעצמו (שניים מקרא ואחד תרגום וכד') בטעם התחתון (ומתרגם פסוק בפסוק, כבכל התורה).

5)     ספר-המנהגים עמ' 31. לוח כולל-חב"ד. זאת למרות שבשו"ע אדמוה"ז סי' תצד לא הובא המנהג, אם כי בלבוש שם הביאו; ושלל החשש (בתשובת הרמב"ם, מהדורת בלאו סי' רסג) מפני תרעומת הצדוקים, שיאמרו שרק עשרת-הדברות כתובות בתורה (על-פי ברכות יב,א) - כיוון שאינם מצויים בינינו. ובשו"ת כפי-אהרן (סי' לט, וכ"כ בשו"ת אגרות-משה או"ח ח"ד סי' כב) כתב, שכיוון שעומדים גם בשירת הים וב'חזק' אין מקום לטעות. והחיד"א (בס' לדוד-אמת סי' ז אות ה), כתב שעל-פי האר"י ז"ל אין עומדין בקריאה זו. וראה בעניין זה בשערי-אפרים שער ז סעיף לז ובפתחי-שערים ושערי-רחמים שם. המועדים-בהלכה עמ' שכו. שו"ת יחווה-דעת ח"א סי' כט ועוד.

הרבי הפנה את פניו לס"ת (ובשנים שהיה יושב בקרה"ת – נעמד) כמה תיבות לפני התחלת עשרת-הדיברות (ואולי כדי לצאת י"ח ההסתייגות האמורה – ראה ביחווה-דעת סוף הסימן הנ"ל).

6)     ספר-המנהגים עמ' 33. לוח כולל-חב"ד.

7)     סי' ש ס"א.

8)     אף ש"מוכח בכמה מקומות שגוף הסעודה הוי מצוה, וכלשון אדה"ז ש"יכולים לקיים סעודה זו בפירות", ולאחרי-זה כתב "שסעודה זו אינה חובה כל-כך אלא מצוה מן המובחר בלבד" שמזה מובן שגם גוף הסעודה היא קצת חובה עכ"פ (ועד שיש אומרים שסעודה זו צריכה להיות בפת (ביאורי הגר"א לשו"ע שם. וראה גם מחזיק ברכה שם ס"ק א (הובא בשערי תשובה שם). ועוד. – ובסידור האריז"ל (ר' שבתי. ועד"ז בקול יעקב) במקומו: ויסדר שולחנו בב' ככרות כו'.") – כל זה מלקוטי שיחות כרך לו עמ' 71 ובהערה שם. שערי הלכה ומנהג או"ח ח"א סי' קנח. ומבאר שם טעם הסעודה, זכר לאכילת המן אז, ושעי"ז מתקיימת אכילת ג' סעודות באופן ד"מצוה מן המובחר", עיי"ש. ואכן "רבינו נהג ליטול ידים במוצש"ק לסעודת מלוה מלכה בסמיכות זמן לאחרי הבדלה. ולפעמים אף אם זה היה כבר בשעה מאוחרת בלילה [בכף החיים סי' ש ס"ק יד, יח שזמנה רק עד חצות. וכמנהגנו לעניין תחנון בשערי הלכה ומנהג או"ח ח"א עמ' רל. אבל ראה בשו"ת יביע אומר כרך י' חאו"ח סו"ס לג שהוכיח מלשון שער הכוונות שזמנה כל הלילה. וכבר ציינו לחידוש גדול בענין זה באשל אברהם מבוטשאטש סי' קעד ס"ד]. בעת הסעודה אכל תבשיל" (לקט הליכות ומנהגי ש"ק עמ' 65, מפי המשב"ק).

9)     התוועדויות תנש"א ח"א עמ' 267. ובהע' שם: ש"עיקר השמחה היא בגמרה של תורה, בו ביום".

10)   בקשר לתכנון ה'סיומים', ראה התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמ' 1304.

11)   ש"ך יו"ד סי' רמו ס"ק כז, משו"ת מהר"ם מינץ סי' קיז.

12)   ס' תורת חיים על או"ח סי' תקנ"א ס"ק כז (כל העניין משיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט תשמ"ו, לקוטי שיחות כרך כו עמ' 357, ובלה"ק בס' יין מלכות כרך ב' בהוספות עמ' 660).

13)   אמנם בנוגע לסיום מסכת בש"ס מסתפקים באמירת "כשם שעזרתני לסיים כו' כן תעזרני להתחיל כו' [להעיר מהמסופר שבליובאוויטש לא אמרו זאת, 'רשימת דברים' להרה"ח ר"י חיטריק ע"ה מהדו"ק ח"ד עמ' ריט] אבל אעפ"כ, בנוגע ל'סיום' על הרמב"ם, הרי מכיוון שעניינו "הלכות הלכות", הלכה למעשה בפועל, לכן כדאי ונכון ללמוד בפועל מהתחלת הרמב"ם. וכאמור, ללמוד מתוך הספר, ולבאר באופן ד"עשירית האיפה" על-כל-פנים, שכן, אף שהדבר כרוך עם טירחא דציבורא – הרי אין ברירה ומוכרחים לקיים "מנהג ישראל" (משיחת י"א ניסן תשמ"ה, 'תורת מנחם – התוועדויות' ח"ג עמ' 1700. וכך נהג הרבי בפועל באותה שעה, עיי"ש).

14)   'היום יום' ד' טבת.

15)   בשער הכוונות (עניין טבילת ע"ש) ובסידור הר"ש מרשקוב כתבו שטובלים "מתחילת שעה חמישית". אבל במשנת חסידים (מס' יום הששי פ"ז סוף מ"א) כתב: "אלא שאין לטבול כי אם אחר חצות" (וכ"כ השל"ה מס' שבת חלק תורה אור, עניין הטבילה (בדפוס אמשטרדם דף קלח סע"א) בשם ס' כנפי יונה להרמ"ע מפאנו). וזה מצטרף למקומות רבים שבהם העדיפו רבותינו את המ"ח על פני שער הכוונות ופע"ח, כמו בשו"ע אדה"ז סי' לו, בדעת האריז"ל בצורת אות ט (עיי"ש הנסמן ע"ז במהדורה החדשה). וראה לקוטי שיחות חכ"א עמ' 332 בהערה 63.

16)   'היום יום'  ל' סיון (וכבר העירו מהלשון שם "שתי (ולא: שלושת) ההפטרות" אף שגם שם היתה זו שבת 'מחר חודש', שאף שבש"ק קוראים לאחר ההפטרה פסוק ראשון ואחרון של הפטרת 'מחר חודש', א"צ לקרוא אותה בקריאת שמו"ת). ספר המנהגים עמ' 25.


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)