שאלה: מי שטעה בספירת העומר וגילה את טעותו עוד באותו ערב, האם עליו לספור שנית בברכה?

תשובה: את ספירת העומר מצווה מן המובחר לקיים בתחילת הלילה, מיד אחרי תפילת ערבית, לקיים במלואו את הציווי (ויקרא כג): "תמימות תהיינה". מברכים וסופרים בעמידה. הסופר מהשקיעה ואילך - יצא ידי חובתו, אך לכתחילה ממתינים לצאת הכוכבים (ואף מי ששכח וספר לפני-כן, רצוי שיספור שוב אחרי צאת הכוכבים, בלא ברכה).

לכתחילה אין לברך עד שיודעים מהי הספירה הנוכחית. קודם הברכה אין לומר "היום כך וכך", כי זו כבר ספירה ואותו אדם כבר לא יוכל לברך. לכן, הנשאל החל מהשקיעה (על-פי דעת אדמו"ר הזקן, הנשאל החל מ'פלג-המנחה') "כמה היום לספירה?", יענה: 'אתמול היה כך וכך'.

אם נזכר אחרי ספירתו שטעה - יספור שוב כראוי. כל עוד לא עסק בעניין אחר - יכול לספור על סמך הברכה שבירך בתחילה, אך אם הסיח דעתו ועסק בדברים אחרים - יחזור ויברך קודם שיספור נכון.

נזכר במשך הלילה שלא ספר (או טעה) - יברך (שוב) ויספור כראוי. נזכר למחרת ביום (לפני שקיעת השמש) - יספור בלא ברכה, אך בערבים הבאים יוסיף לספור בברכה. המסופק אם ספר באחד הימים - יוסיף לספור הלאה בברכה, אך מי שוודאי החסיר (או טעה ב)ספירה אחת - יספור מכאן ואילך בלא ברכה [ורצוי שהש"ץ יכוון להוציא בברכתו כל מי ששכח, ואלו יכוונו לצאת ידי-חובתם].

מנהג טוב בקהילות רבות להזכיר בבתי-הכנסת לאחר תפילת שחרית את ספירת היום, לתועלת מי ששכח או טעה אמש או שספר מוקדם מדי.

לדעת רוב הפוסקים, כל עוד בית-המקדש חרב ואין מקריבים את ה'עומר', אין הספירה אלא תקנת חז"ל זכר למקדש, ולכן אנו מבקשים אחר הספירה 'שייבנה בית-המקדש במהרה בימינו' ונזכה לקיים את המצווה כתיקונה.

מקורות: שו"ע או"ח סי' תפט, ונו"כ. שו"ע-הרב שם. ליקוטי-שיחות כרך לח, עמ' 7 ואילך, הערות 35 ו-56, וש"נ.